לשון הזהב שבת רפה

דמוקצה דהכא בנבילה הוי נולד כמ"ש המהרש"א לעיל בדף קמ"ג והוא מוכרח מהגמ' ע"ש ועיין מה שכתבתי אני שם לחזק דברי מהרש"ל דלא הוי נולד גמור כמו ביצה עכ"פ לגבי כרכי דזוזי הוי נולד ולכך לא כתבו התוס' דכאן הוי נולד ומכאן ראי' למ"ש אני שם לחזק דברי מהרש"ל ודוק:

בתוס' בד"ה תרגמה זעירי וכו' עד ודחיק ר"י לתרץ וכו' ולכאורה אין פי' לדבריהם דאם שמעו ממנו שאמר שמוקי מש"ה כן משום דס"ל כר"ש למה לי' לאתוי המשנה ותרגמה זעירי הו"ל למימר ואף זעירי אמר הלכה כר"ש ונ"ל לפרש ששמעו שמחמת שהקשו לו זאת הקושיא לימא מתניתן דלא כר"ש כמו שמקשה בביצה וע"ז תירץ להם בבהמת קדשים וכן משמע בביצה ע"ש ואם ס"ל הלכה כר"י לא הי' צריך לתרץ כן על זאת הקושיא דמאי זה קושיא דמתניתן אתיא כר"י ודלא כר"ש כיון דהלכה כן אבל עכ"פ כתבו תוס' שהוא דוחק דדילמא אע"פ שתירץ כן על זאת הקושיא שמא משום דומיא דחלה תירץ כן ומחמת זה הקשה נמי מהרש"א קושיא חמורה על הגמ' לקמן ותירוצו דחוק ע"ש:

אמנם נלע"ד לתרץ ק' התוס' וממילא לא יוקשה קו' המהרש"א די"ל ודאי מדיקא נמי אין להקשות ולא להוכיח דין שהרי מצינו כמה פעמים בש"ס מידי אריא הא כדאיתא והא כדאיתא וגם י"ל עוד כמו שאכתוב בסמוך רק שדיקא נמי הוא כמו ה"נ מסתברא היינו שמסתבר יותר לומר שהם שוין אבל אינו מוכרח והתוס' בעצמם הרגישו בזה בקושייתם שלא מוכח מזה לכך נשמרו מזה והוכיחו מדמקשת שם הגמרא מהאי דיקא למר בר אמימר אלמא שהוא הוכחה מוכרחת:

אמנם יש לפרש דהגמ' שם מקשה מזעירי עליו מדמוקי לה בבהמת קדשים אלמא ס"ל לר"ש מותר בחולין אע"פ שהוא אמורא דרך הגמ' הרבה פעמים להקשות כן כיון שהוא מאמוראים ראשונים ולא מצינו חולק עליו וגם לשון ר"ש משמע כן שאמר סתם אין סברא שיחלוק אמורא שהוא בתרא דבתראי עליו אף דאמר משמי' דרבא הל"ל כמו מר ברי' דרב יוסף וגם אף על רבא יכול להקשות כן הרי מצינו בריש עירובין על אביי מרב אמי ורב אסי וגם מן רב הונא על רב יוסף ע"ש דף ה' ודוק:

אלא שרש"י כתב שם שקושיתו הוא מן הדיקא נמי ולדידי' יוקשה קושיית התוס' והמהרש"א ויש לתרץ אף לשיטת רש"י ג"כ בזה הסברא שאין הדיקא נמי מוכרחת כמ"ש לעיל בסמוך אפי' היכא דתני תנא שני דינין ומכ"ש שם ששניהם שוין ומוקצין לר"י והשואל לא ידע אדרבא אם הי' שוין ממש לא הי' צריך לשאול שניהם הרי הכא תני דלועין ונבילה שאין שוין כל אלא בחיתוך כמ"ש הרא"ש וביותר שהי' שם מעשה ועובדא הכי הוי בשניהם אלו הרי מצינו בריש מכילתין ששאלו אבא מת וכו' וכלבים של בית אבא רעבין והא דקאמר שם דיקא נמי היינו ע"כ משום שמביא שם המעשה לסיוע למאי דתני בהמה שמתה וכו' ולא הוי לי' להביא כלל שאלה דחלה אלא להורות שהוא דומיא וזה ודאי אינו מוכרח אלא מסתבר וא"כ על מר בר אמימר מקשה שפיר כיון שאין לו שום ראי' ואדרבא ר"ש סתם אמר אלא מסברא דנפשיה אומר כן טפי הל"ל כמסתבר דמתניתן אבל זעירי אם אית לי' הלכה כר"י לא הוי לי' לאוקמא בבהמת קדשים ודלא כהילכתא משום הדיקא דטפי מסתבר לאוקים סתם משנה כר"י דלא תיקשי הילכתא אהילכתא דהא ר"נ בריש ביצה מהפך המשנה בשביל זה ע"ש ודוק וממילא מתורץ ג"כ קושיית המהרש"א שא"ל בשביל הדיוקא סתמא אחרינא לפלוג אסתם אחר המפורש ודוק:

בתוס' בד"ה והאמר ר"י הלכה כסתם משנה וכו' עד אמר ר' לאו משום סתמא קאמר וכו' וצ"ע דהרי משום זה מהפך שם המשנה דמגביהין ע"ש אלמא דחשיב כסתמא וגם התוס' שם מסקי דהוי סתם מעליא ואם כן הדרא קושיית התוס' לדוכתי' דמאי פרי ומאי צריך לבקש סתמא דמגביהין לימא סתמא אחרינא אשכח הכא דמחתכין:

ויותר תימה גדולה דהכא אמר דמשום הכי פסק כהך משנה דמחתכין בשביל סתמא דמגביהין שהוא מהפך וע"כ צ"ל שהי' קבלה בידו שהוא מהופך ושם בריש ביצה אמר להיפך דמש"ה מהפך את המשנה דמגבי' משום סתמא דמחתכין כמו שכתב הגמ' שם מש"ה מוקים לב"ה כר"ש ע"ש בפי' רש"י שכ' להדיא דמש"ה מהפך דנוקי לב"ה כר"ש כמו סתם משנה דמחתכין אע"ג דכ' רש"י שם על אט אין לנו כך שמעתי מרבותינו ע"כ היינו לפי ס"ד דמקשה אבל לפי המסקנא הוא מהופך מכח המשנה דמחתכין והכא מסיק להיפך וגם יל"ד למה רב נחמן מחלק בין שבת לי"ט ור"י לא מחלק וגם למה לא הביא שם המשנה דאין משקין לראי' דמוקצה אסור בי"ט כמו הכא:

ונלע"ד לתרץ הכל והוא ע"פ מה שכתבו התוס' שם בביצה בד"ה מוקים לב"ה כר"ש וא"ת וכו' וי"ל משום דבעדיות לא תני לה מקולי ב"ש ולכאורה קשה לדבריהם דלמה הביא משנה דדלועין דמש"ה מהפך ולא הביא ראי' מעדיות אמנם זה מתרץ תוס' במסכת שבת לעיל דף קמ"ג ע"א שכתבו ע"ז שאמר רב נחמן שמזה אנו אין לנו אלא ב"ש כר"י דמייתי בריש ביצה כתבו במס' עדיות לא מיתנא מקולי ב"ש וע"כ כוונתם דמש"ה אמר להפך המשנה וכתבו אח"כ והא דלא מייתי סייעתא מהתם משום דמאי אולמא דהאי מהאי ואין הבנה לדבריהם לפי פשוטו דבלא סייעתא פשיטא קשה למה מהפך ואם ר"ל שקיבל מרבותיו כמו שכתב רש"י בביצה פשיטא קשה למה לא הביא סייעתא ולא יקשה מאי אולמא וגם למה הביא תוס' הך דעדיות וגם המסקנא בביצה דלאו מקבלה מהפך וכ"כ שם התוס' מפורש שהקשו עליו למה מהפך מאי אולמי' ע"ש אלא ודאי ברור שכוונתם על רב נחמן בפ"ק דביצה שמייתי סייעתא מן משנה דמחתכין להפך אלא הביא מעדיות דבעינן תרווייהו כי היכא דליהוי חדא מקמי תרתי ומ"ש התוס' כאן ושם לדבר אחד נתכוונו אלא ששם הביא משנה דמחתכין הביאו מעדיות