לשון הזהב שבת רעה

ג"כ אין היתר אלא ע"י בורגנין והוא כ"ש משאר אמירות כיון שהוא עושה ע"י אמירה לחבירו בשבת דבר שאסור לו לומר אף בינו לבין עצמו רק משום בורגנין לכך החליטו תו' כן בסמוך ובעמוד שלאח"ז ודוק היטב כי נ"ל ברור ונכון:

ורש"י שפי' בעמוד שלאח"ז שהוא פשוט ההיתר עי' מה שכתבת בסמוך:

דף קנא ע"א בגמ' לעולם אסיפא ואבא שאול אהא קאי וכו' עיין ברש"י שכתבו דכולהו פשיטא להו וכו' ועיין בתוס' שפי' פי' אחר מהופך מרש"י וכתב המהרש"א משום דלפירש"י הוי תלי תניא בדלא תניא ומשוה לרש"י טועה וגם לא כתב במאי פליגי ולענ"ד דזה תלי נמי במה שכתבתי לעיל דרש"י בא לפרש דברי הגמ' שאין לו פי' לפי פשוטו שעיקר קושיתו היה שתלי תניא בדלא תניא כמ"ש רש"י ותי' אהא קאי דאמר ר"י אמר שמואל וכו' וכי משום שאמר שמואל הוי לא"ש תניא שהי' הרבה דורות אחר אבא שאול לכך פירש"י לפי שהי' פשיטא להם זה הסברא להיתר כיון שאין בו שום מעשה האסור בשבת מה"ת לאסור האמירה ולכך הוי כמו תניא שהוא פשוט מאד ודוק:

אמנם לפמ"ש לעיל בפי' התוס' והוא ברור ומוכרח בפירושם דאף זה אינו מותר אלא מחמת שאם יש בורגנין א"כ אינו פשוט כ"כ דאדרבא פשט המשנה אין מורה כן כמו שמקשה לעיל וגם אם גם זה פשוט להם לייתי הא דלעיל שהוא רבותא טפי שהותר אמירת דבר האסור אלא נ"ל ברור דרש"י ס"ל שזה מותר הוי בלא היתרא דבורגנין דקילא מהאי דלעיל כיון שהוא אמירת דבר המותר לחבירו אע"פ שאסור לו אע"ג שכתבתי דאם נאמר דאסור לעצמו לומר אני אשמור למחר חוץ לתחום א"כ לא הי' היתרא דבורגנין כ"ש שאסור לומר לחבירו לעשותו היום אף שהוא בתחום חבירו זה סברת התוס' אבל רש"י לא ס"ל כן:

או יותר נראה שרש"י לא ס"ל כלל שאסור לומר בינו לעצמו אשכור פועלים למחר והא דשמואל לעיל מפרש שאומר לחבירו שילך עמו וכן משמע הלשון דאל"ה למה נקט לחבירו וכן באמת הרי"ף דסובר כתוס' שאסור אף בינו לעצמו גורס אומר אדם ולא גרס לחבירו אבל לפי גירסא שלפנינו משמע שאומר לחבירו וא"כ אינו אסור אלא אמירה שפועל מה שאסור לעשות בשבת ואם כן לומר לחבירו לשמור בתחומך פשיטא שמותר והוי תלי תניא בדתניא ודוק:

אבל תוס' שפירשו שהא שמותר לשמואל לומר שמור פירות שבתחומך לא מותר אלא מטעם שאם יש בורגנין וזה גרע מאומר לחבירו שמור לי למחר מחוץ לתחום או לך עמי למחר כיון שכאן עושה בשבת וגם כל אמירות אסורים אף בינו לעצמו מה שאסור לו אף שמותר לחבירו שהוא בתוך התחום אם לא משום בורגנין וא"כ הוי יותר בזה תניא בדלא תניא וגם היכי יכול לכלול בזה אף לפקח על עסקי כלה ומת דילמא הכא שאני שהותר אמירה חמורה לעשות בשבת לכך מותר החשכה אבל גבי עסקי כלה ומת לא מצינו היתר אמירה חמורה לעשות בשבת אימא משום היתר אמירה קלה לעשות למחר לא הותר החשכה לכך הוצרכו להפוך דאבא שאול כלל עיקר על עסקי כלה ומת ושם תניא אמירה בסמוך בברייתא וממילא ילפינן היתר החשכה לשמור מק"ו דמת וכלה דשרינן החשכה מחמת היתר אמירה קלה כ"ש החשכה דשמירה דשרי מחמת היתר אמירה חמורה וה"ק א"ש לרבנן למה לכו ללמוד דין היתר החשכה דשמירה כיון שמודים אתם להא דשמואל אימא כלל דכלה ומת וממילא נדע זה שהוא בכלל ודוק:

ומה שהקשה המהרש"א על הק"ו אימא דשאני כלה ומת שהוא מצוה ונכנס בדוחק לא ידענא מאי קשיא לי' דהא לא ילפינן היתר החשכה מהחשכה אלא היתר החשכה מאמירה דידי' דג"כ לאו מצוה ולא ילפינן משם אלא דתלי החשכה באמירה וגם כל זה אני מכניס בק"ו מה התם אע"ג שהוא מצוה לא הותר אלא אמירה קלה אפ"ה שרינן החשכה מחמתו מכ"ש הכא אע"ג דלאו מצוה הותר אמירה חמורה מטעמא דבורגנין אלמא טעמא דבורגנין עדיף ממצוה מכ"ש שהותר החשכה מטעמא דבורגנין ודוק וגם עיקר היתר לא אתי מק"ו דהא אמר לעיל ובמשנה הטעם אלא שתוס' כתבו ק"ו שיהא נכלל בכלל זכאי באמירתו אם אמירה קלה מיקרי זכאי באמירתו מכ"ש חמורה שיהא מיקרי זכאי באמירתו להיות נכלל בכלל ומאי שייך כאן פירכא ודוק:

ברש"י בד"ה לא יספוד בהן ישראל לעולם וכו' עד אלא בשביל מת ר"ל מת ישראל וכמ"ש הר"ן דאין דרכן של עכו"ם לספוד בחלילין ולכך לא מפליג כמו בקבר ולכך נמי קאמר סתמא לא יספוד בהן ישראל ולא אמר רק לאותו שהובא בשבילו כדאיתא גם בשאר הבאים מחוץ לתחום במשנה וגם בתוספתא כאן גבי חלילין וקבר שהובאו ונעשה בשביל ישראל מיוחד מותר לישראל אחר אלא דהכא מיירי שהביא סתם ואפ"ה אסור ולא אמרינן שמא בשביל נכרי כמ"ש ודוק:

ועיין בתוס' ור"ן שהקשו ארש"י ולענ"ד שמוכרח כרש"י דלפי' התוס' והר"ן למה ייחד ותני דין חלילין הלא כבר תנא כלל כל הבא בשביל ישראל אסור בכדי שיעשו ומהתוספתא שהביא הר"ן מוכח כרש"י שמשוה דין חלילין לקבר כמ"ש הר"ן גופא ומה שהקשה הר"ן אמאי לא תני הכא עולמית כמו בקבר לק"מ הרי תני בהן משמע כל זמן שהן קיימין אלא דבקרקע קבר שייך לשון עולמות שהוא דבר הקיים לעולם אבל בחלילין שהוא דבר הכלה שייך לשון בהן ומה שהקשה עוד מאי מהני מקום קרוב כבר תירצו בתוס' בד"ה אלא א"כ באו ממקום קרוב ע"ש וגם הר"ן גופא מודה לדברי רש"י שלא כתב כן אלא לשיטת הרי"ף שמוקי למתניתן הא דלא יקבר בו עולמית היינו בעומד באסרטיא שהוא מקום מפורסם טפי מש"ה מחלק בין קבר לחלילין אבל לשיטת רש"י ותוס' דשינויא דעומד באסרטיא קאי ארישא כתב הר"ן בעצמו שאין לחלק בין חלילין לקבר אדרבא חלילין הוי פירסום טפי שודאי בשביל ישראל הובא משא"כ קבר הוי שהוא ודאי בשביל ישראל וא"כ התו' שתפסו כמו שיטת רש"י בהך דעומד באסרטיא הוי יו