לשון הזהב שבת רמא

רבנן ה"נ הכא לענין ק' התוס' וכן לקמן שלא ברצון ר"א א"ש טפי והיא ראי' גדולה בעיני ודוק והא דאמר ר"א אם לא הביא היינו שאף לכתחילה רשאי או להביאו קודם שבת או לסמוך על שבת ואם לא הביאו מע"ש מביאו בשבת תדע דלא אמר אם שכח ולא הביא כמו שכתבתי לקמן בגמ' ודוק:

ע"ב בגמ' כך אין מביאין לא דרך גגות ולא דרך חצירות ולא דרך קרפיפות משמע שאף דרך כל אחד לחוד אסור והוא תמוה שרש"י כתב בסמוך וכן הוא בעירובין דדרך חצירות לחוד וקרפיפות לחוד שרי לכ"ע לבד מגגין לרבנן ע"ש בעירובין ולר"מ אפי' גגין הרבה שרי וצ"ל דברייתא דהכא מיירי באם שבת איזמל בבית דאז ודאי אסור אף בכל א' לחוד אע"ג דהכא מיירי ששבת האיזמל בחצר כמ"ש התוס' היינו משום שהם הביאו דרך שלשתן לכך לא שרי אף אם שבתו בתוכן אלא לר"ש והכא מייתי ראי' כשם שאסור אם שבתו בבית אף אם הביא דרך א' מהם ולא דחינן איסור דרבנן ה"נ דרך שלשתן אף אם שבת בתוכן דהוא נמי איסור דרבנן לרבנן דמ"ש ומ"ש רש"י בד"ה שלא ברצון ר"א דאייתי דרך חצירות לאו דוקא אלא דרך שלשתן או אפשר דמעיקרא הוי ס"ד שהביאו דרך א' מהן או גגין וחצירות וע"כ שבת בבית דאל"ה שרי אף לרבנן ומייתי שפיר מברייתא עד דמוקי ברצון ר"ש ע"כ הביאו דרך שלשתן ושבתו בתוכן ודוק:

ברש"י בד"ה ששבתו בתוכן וכו' עד לא מיבעי' היכא דלא עירבו וכו' אע"ג דעירבו חמור יותר כדאשכחן דרב אסר בעירבו ושרי בלא עירבו לר"ש היינו לענין כלים ששבתו בתוכן אבל לענין כלים ששבתו בתוך הבית ודאי לא עירבו חמור יותר שאסור להביאן אף לחצר ראשון אם לא דרך מלבוש ומזה לא מיירי הכא:

וא"ל הא ע"כ הכא לא מיירי בעירבו דא"כ האיך הביאו ברצון ר"ש הא לרב אסור בעירבו וכתבו תוס' בעירובין דלרב אף לר"ש אסור י"ל דרש"י לא ס"ל כפי' התוס' רק רב לא פסק כר"ש בעירבו אבל לר"ש מותר אף בעירבו או רש"י כתב אליבא דשמואל ור"י כיון דהילכתא כוותי' או רש"י בא רק לפרש דברי ר"ש מאי שאסור שבתו בבית ודוק:

ברש"י בד"ה מהו לטלטל כלים ששבתו בתוכו וכו' הוא ע"כ לאו דוקא שהרי רש"י כתב בעצמו בסמוך בד"ה מותר לטלטל בכולה או בגדיו שהוציא וכו' וגמ' מדמה מבוי לחצר וגם אין טעם לאסור בחדא רשותא כלים ששבתו בתוך הבית שלא מצינו זה אלא מרשות לרשות אף מחצר לחצר אלא משום שאין מצוי כ"כ במבוי כלים ששבתו בתוך הבית נקט כלים ששבתו בתוכו אמנם אי קשיא לי הא קשיא טובא שכ' רש"י תכף ולהוציא ממנו לחצר וכו' וכתב המהרש"א דלר"ש היינו כלים ששבתו בתוך הבית והוא מוכרח כמ"ש רש"י בעצמו בעמוד שלאח"ז בד"ה מי גרם לחצירות שיאסרו בתים וכו' ע"ש וכיון שרש"י נקט בשבתו בתוכו האיך מסיים פשיטא לן דאסור הא שרי לר"ש ותמה אני מאד על המהרש"א האיך פי' כן וגם משם נראה קצת דאפי' כלים ששבתו בתוך הבית מותר מחצר למבוי בלא עירבו שהרי סיים דהוי כאל נשתתפו וגם מן שאר דבריו ויש טעם לזה דלא אסר בשבתו בבית אלא בשתי רשיות וחצר שלא עירבו ומבוי הוי חד רשות ע"ש. והי' נראה לי לומר די"ל דבעיא דהכא הוא בעירבו חצירות כדמשמע לשון לא נשתתפו משמע אבל עירבו ובעיא לרב דאסור אף שבתו בתוכן ובעירבו או הי' נ"ל לומר דבעייתו אליבא דרבנן ואז שפיר פשיטא דאסור אף ששבתו בתוכו והוכרח רש"י לפרש כן מדנקט מהו לטלטל בתוכו ולא נקט ומחצירות לתוכו וגם מדלא רצה להתיר אלא מטעם דדמיא לחצר וזה לא שייך מחצר למבוי או להיפוך ע"כ כרבנן ס"ל או כרב ובעירבו אלא דאם כן קשה מאי פריך ליה ר' זירא בסמוך דילמא שם פסקו כר"ש דשרי אפי' מחצר למבוי מכ"ש במבוי עצמו והוא בעי לרבנן וא"ל דא"כ עדיין קשה האיך שבקו רבנן ועבדו כר"ש הא באמת הלכה כר"ש וגם לתי' קמא שכתבתי קשה דילמא הם עבדו כשמואל ורב יוחנן דהילכתא כוותייהו כמ"ש התוס' לקמן והוא בעי לרב לכן נלע"ד ברור שהוא בעי הלכה כמאן והיינו שלא שמע הך דרב ושמואל ור"י כדמשמע נמי בסמוך דפשיט מרב משמע שהוא לא שמע מזה והי' פשוט לו שהלכה כרבנן ואסור מחצר למבוי רק הי' מסופק במבוי עצמו כמ"ש רש"י ולכן אחר ששמע שפסק הלכה שמותר שאל לו אמאי לא אמר לו כן אף שהוא כר"ש תיתי מהי תיתי כיון שהלכה שמותר והוא בעי הלכה ואם כן בעי אף בכלים ששבתו בתוכו ואין צריך לפי' המהרש"א ודוק:

ברש"י בד"ה ואייתוה מהאי רישא שהי' הסכין בבית והתינוק בבית והוא תימה גדולה כמו שכתב המהרש"א ועמ"ש הוא לתרץ בטוב טעם אמנם הוא נגד כל המפרשים ראשונים ואחרונים ה"ה תו' והרי"ף והרא"ש וגם אם הי' רש"י מפרש כן לעיל לא הי' נשמט מלפרש שם כן שהוא עיקר מקומו ולמה נטר עד כאן וביותר תימה על דברי המהרש"א שהרי רש"י כתב שם בד"ה ברצון ר"ש דשרי אף לדבר הרשות משמע להדיא שהיה באופן שמותר לדבר הרשות והיינו ודאי בשבתו בתוכן ואיך נעלם ממנו דברי רש"י אלו והי' נ"ל ע"פ הדברים שכתבתי בסמוך לא קשה כ"כ אדברי רש"י והוא שעל מה שטילטלו במבוי כלים ששבתו בתוך הבית לא מקשה המהרש"א משום שבמבוי שלא נשתתפו אי שרי שרי אף כלים ששבתו בבית כמו שכ' רש"י לעיל בחצר שלא עירבו אלא עיקר קושיתו איך הוציאו הסכין מבית למבוי וגם איך הכניסהו ממבוי לבית שבו התינוק ואף לפי מ"ש לעיל בסמוך שמשמע מדברי רש"י דשרי אף מחצר למבוי אף כלים ששבתו בתוך הבית כמ"ש בד"ה מי גרם לחצירות אמנם היינו בלא עירבו כמ"ש שם רש"י להדיא והוציאם לחצר דרך מלבוש משא"כ בסכין ע"ש ודוק:

אמנם ע"פ הדברים האלו י"ל שרש"י כ' שם כן אליבא דרב כמ"ש רש"י בהדיא וכן תו' שם אבל אליבא דשמואל ורב יוחנן דשרי אליבא דר"ש אף בעירבו י"ל דאף כלים ששבתו בתוך הבית שרי מחצר למבוי ג"כ אף בערבו כמו לרב בלא עירבו אף שאמר ר"ש לכלים ששבתו בתוכו היינו מגגות וחצירות וקרפיפות לטלטל בשלשתן וכן אף מחצר של רבים לחצר של רבים אבל בחצר או מבוי עצמו ודאי מותר לדידהו אף בעירבו כמו לרב בלא עירבו וא"כ יש לומר דאף מחצר למבוי שרי אף בעירבו כיון