לשון הזהב שבת ריט

אכן כד דייקינא הוא נכון מאד ע"פ פירש"י והוא דבאמת עכשיו הוא כולו אסור לר' ישמעאל אמנם אם מותר לטלטל תיק עם מעות לבד אע"פ שעכשיו כולו אסור רק משום שאח"כ נעשה מצוה ונציל בו ס"ת ה"נ אע"פ שעכשיו כולו אסור עכ"פ אח"כ בלילה נעשה מצוה באכילת פסח הבשר יהא מותר לטלטל עכשיו העור עם הבשר האסור אגב בשר שנאכל בלילה והוא ק"ו טוב מה התם עכשיו התיק עם מעות אין בו שום נידנוד מצוה וקדושה שרי אגב סוף מכ"ש הכא שגם עכשיו הוא עכ"פ קדשי שמים כנ"ל ברור ודוק היטב:

בתוס' בד"ה מי דמי וכו' עד וא"ת אמאי לא קאמר וכו' עד וי"ל דאין נראה לו לחלק וכו' ר"ל דקי"ל לקמן גבי כלכלה ואבן בתוכה דלא מהני בסיס לדבר האסור ולדבר המותר אלא אם אין יכול לנער כגון שיופסד וכן שיהא ההיתר יותר חשוב והכא כיון דס"ד דיכול לנער וא"צ הוי כמו בסיס לדבר האסור לחוד נמי א"צ לנער ושרי אגב מצוה דאל"כ גם כשהספר בתוכו ליתסר דהא לא מהני ההיתר כיון שיכול לנער ודוק:

ועיין במהרש"א שהקשה קושיא גדולה ותשובתו נשאר מעל דלמאי דמסיק הדרא קושיא ראשונה וגם קשה יותר האיך מביא ראי' תיק עם מעות לחוד דהוי נמי התיק אסור כמ"ש הוא מן תיק עם מעות וספר דהוי איסור והיתר אמנם בלא"ה כל דבריו דחוקים ובלא טעם כי התו' קפסקי וכתבו שאין נ"ל לחלק והוא מטעם נכון ע"פ הדין דלא מהני בסיס להיתר ואיסור אלא אם אינו יכול לנער וכמ"ש בגמ' ובכל הפוסקים ואפ"ה שרינן הכא צורך הדיוט עם מצוה ה"נ בבסיס לאיסור לחוד דמ"ש והוא נחית לחלק בדוחקים מה שהחליטו התוס' שאין לחלק:

אמנם בעיקר קושיתו נ"ל לתרץ בטוב טעם והוא שלא הי' יכול לפרש דאהדרי לי' למילף עור אגב בשר שכולו אסור מן תיק ומעות וספר דהלא עכ"פ זה חמור שאין בו היתר כלל אלא שדינם שוה ושפיר הוי ילפי כמ"ש התוס' עכ"פ האיך שייך ק"ו דאמרי אם מצילין וכו' לא נציל דמשמע שהוא לשון תימה וקו' הא אדרבא זה גרע וחמור והל"ל מה מצינו שמצילין וכו' לכך הוצרך לפרש דמעיקרא הוי ילפי שם תיק ומעות לחוד מן תיק ומעות וספר במ"מ וע"פ סברת התוס' ואח"כ אהדרו לי' עור אגב בשר מן תיק ומעות לחוד דהוי שפיר ק"ו וכמ"ש לעיל דהכא גם עכשיו הוי קדשי שמים להתיר אגב בשר לאכול בסוף בלילה שהוא מצוה גדולה גבי פסח מהתם דמציל תיק ומעות לחוד אגב ס"ת שיניח לתוכו בסוף ומכ"ש לפי' התוס' דאזלי לשיטתייהו שכ' לעיל דהבשר עכשיו כולו התיר רק שנעשה בסיס מחיים שהוא ק"ו טפי אלא שגם לפירש"י צ"ל זה התי' וכמ"ש ודוק:

גם מ"ש המהרש"א לתי' עוד קושיא אמאי לא מקשה לעיל מ"ד התם אדהכי והכי נפלה דליקה אבל הכא לשדיני' וכ' לתרץ זה דהכא נמי לא מצי למשדינה פן יתלכלך הבשר לא הבנתי שותא דידי' הא ודאי קאי בפי' התוס' והתוס' כ' בהדיא בד"ה אדהכי והכי ולעיל בד"ה פליגי דהכא מצי למישדנה דאל"ה הוי ר"י מודה דשרי:

אמנם בעיקר קושיתו אין מקום דל"מ לפירש"י דמיירי שלא הופשט א"א למישדני' וכמו שנבאר בסמוך אך אף לפי' התוס' לק"מ חדא שהרי כ' התוס' דהוי ס"ד השתא שיכול לנער גם המעות וגם מה בזה יכול לנער הוי כמו בסיס לדבר איסור לחוד הלא מקשה שהוי ממש בסיס לדבר האסור לחוד ומ"ש התוס' לעיל שלא יתלכלך הבשר היינו דלזה מיקרי תיק אבל ודאי יכול למישדי' ולהניחו במקום נקי כמ"ש התוס' כאן ודוק:

בגמ' הכא אדמייתי לה לישדיני' ועיין בתו' שכ' וא"כ כשאינו מופשט וכו' וא"כ הוא מזה קושיא גדולה על רש"י שכ' לעיל בד"ה בתרתי פליגי דאסר ר"י לטלטלו אחר שהוציא אימוריו משמע שלא הופשט דפי' התוס' שעבר אין במשמע לשון רש"י וכ"ש הפי' שמיירי בתמידין א"א בפירושו וא"כ קשה מכאן:

אמנם נלע"ד פירוש רש"י ברור ומוכרח ויתפרש יותר דברי הגמ' בריוח והוא דהנה לא מצאנו חילוק נכון בין תיק ומעות וספר לבין תיק ומעות לחוד לענין זה שמא בתוך כך שישדה המעות תפול דליקה שהרי גם שם עם הספר יכול לשדות המעות דרך ביאתו ולאחוז הספר עם תיק כמו התיק ומעות לחוד שצריך לאחוז התיק ולהפכו ולהתירו שיפול המעות וצריך לדחוק מאד לחלק ביניהם אמנם אין אנו צריכין לשום דוחק כלל דהא השתא קיימינן להקשות לשיטת רש"י דדילמא לא שרי רבנן שום איסור טילטול משום כתבי הקודש דהא דשרינן לטלטל תיק עם מעות וס"ת היינו משום דהוי בסיס לדבר אסור ומותר וא"א לנער האיסור משום דאדהכי נפלה דליקה ואז גם בשאר דברים ובלא דליקה מותר לטלטל עם האיסור והיתר כדאמרינן בריש נוטל בפירות המטנפין שאז יופסדו הפירות אם ינער שאז שרי לטלטל הכלכלה פירות עם האבן אבל להביא תיק ומעות לחוד להניח הספר לתוכו אף שא"א לנער אסור שזה לא מצינו היתר בבסיס לאיסור לחוד להתיר לטלטל עם האיסור להניח היתר לתוכו אף אם א"א לנער והיינו דקאמר אבל הכא לישדנהו ואף אם בתוך כך יפול דליקה והא דקאמר לישדנהו ופירש"י דרך ביאתו היינו שצריך לישדנהו דרך ביאתו ואסור לטלטל כך והא דלא אמר סתם אסור דעכ"פ צריך לישדנהו כי שמא לא יפול דליקה בתוך כך ויציל כתבי הקודש או אפשר אם לא הי' יכול לגמרי לשדות והי' ודאי נפלה דליקה הי' ודאי שרו לטלטל דאין לך שבות עומד בפני כתבי הקדש ואפי' לכבות הביא הר"ן בשם ירושלמי דשרי לר"ש היכא דודאי ישרפו אבל כיון שיכול לנערם משום דאפשר יפול דליקה בתוך כך לא שרינן כיון שהוא אסור לחוד א"כ ה"נ גבי פסח אף דלא אפשר לנערו שאינו מופשט עדיין אלא עד החזה לפירש"י אפ"ה אסור דרש"י אזיל לשיטתי' שמפרש לעיל מ"ש בגמ' הכא כולו בסיס לדבר האסור כפשטי' שהעור והבשר אסורין לטלטל ובבסיס לדבר האסור לחוד לא מהני מה שאינו יכול לנער וא"כ לק"מ לשיטת רש"י:

אבל התוס' אזלי לשיטתייהו שכתבו לעיל שהבשר שרי לכ"ע לטלטל ומ"ש בגמ' כולו בסיס לדבר האסור היינו שנעשה ביה"ש בסיס לדבר האסור כולו שהי' אז חי ופריך הגמ' שגרע מתיק ומעות וספר אבל עכ"פ עכשיו מיקרי ג"כ בסיס לדבר המותר כיון שמותר לטלטלו את הבשר כמ"ש התוס' לעיל לכך אסקי שאם אינו יכול לנער