לשון הזהב שבת קצו

ועפ"ז יש לפרש המשך ק' התוס' שכ' וקשה לר"י לכאן דבל"ז יש לומר באמת לרבנן אסור אף בהנחה אבל עכשיו לפמ"ש דלהכי קאמרי רבנן אין מטלטלין ולא קאמרי דע"י כחו שרי אע"ג דבאמת לא פליגי בכחו אלא כיון דמיירי אינהו בגבוה י' לא הוצרכו להשמיענו דכחו בכרמלית דרך מ"פ פשיטא דשרי ואם נאמר דאפי' עביד הנחה במ"פ אסור מכ"ש בכחו ע"י מ"פ אסור ואף אם נאמר דכחו שרי טפי ה"ל להשמיענו אלא ודאי דע"י הנחה נמי פשיטא דשרי מקשי שפיר ודוק:

בתוס' בד"ה עמוקה י' מהכא אין להקשות וכו' והא דלא קשה להו אמתניתן דקתני פטור אבל אסור מים לתוכה ולהפך ודאי ידעו שפיר דמיירי דליכא זיז אבל הכא קשה להו כיון דמארעא משחינן מה לי גבוה י' ומ"ל אינו גבוה י' תמיד הוי מ"פ ואי אסור בלא זיז אף בגבוה י' ליתסר ואפ"ה מתרצין בליכא זיז ואז לא מחמרינן אלא כמו משחינן ממיא ודוק:

בגמ' הני ביציאתה דמישן ע"ש בגמ' עם פירש"י עד סופה בע"ב הרבה קושיות ודיקדוקים נופלים פה ובתוס' בד"ה וזרק ונח על גביו הרבה מהם מ"ש המהרש"א ונדחק בישובם ומהם מה שהניח בצ"ע והרבה מהם מה שלא כתבם ואין רצוני להאריך רק אשר עיני אדם לו יראה בפירושי מה שמתורץ והוא כי נ"ל ברור ע"פ מסקנא דשמעתא דבכ"מ שיש עמוד שגבוה י' אע"ג שמקום הרחב ד' אינו י' אמרינן גוד אחית שיהא הקצר ג"כ כרחב ד' בלבד שאין הגדיים בוקעים בו אבל היכא שהיא תלויה לגמרי דליכא מקום קצר תחתיו אף שאין הגדיים בוקעין בו ואף שהוא גבוה י' למעלה לא שייך גוד אחית כלל ומיקרי מחיצה תלוי' דאי הוי שייך גוד אחית לא הוי מיקרי מחיצה תלוי' ולכך אינו מותר אלא במים דקולא זו הקילא במים דוקא דלימא גוד אחית אף בתלוי' או שתתיר כך ואפ"ה מוכח שפיר במסקנא דבקיעת דגים לא הוי בקיעה דאל"ה לא הוי מותר כיון דאף גוד אחית לא אמרינן להיכא דאיכא מקום קצר והכא לא אקילו אלא שאף תלוי' תתיר כמו ג"א דעלמא והא דבעי בחורבה היינו היכא שאין הגדיים בוקעין בו כגון דאיכא גידודים למטה דאל"ה מאי בעי הא תני וחכמים פוטרין וא"ל משום דטרסקל ליכא עשרה חדא דאף בעשרה פוטרין וגם מאי כללין כייל אלא במים הא גם ביבשה היכא שאין הגדיים בוקעין הוא מתרת והוא דוחק לומר משום דבמים ליכא ב"ג וגם אין סברא לחלק בין גבוה י' לאינו גבוה היכא דאיכא ב"ג כיון דמבטל ג"א מה"ת להתיר וגם לפי' רבותיו מוכח להדיא דבחורבה דבעי מיני' לא הוי ב"ג וגם עיקר קולא הוי משום מים או משום דהוי תמיד כרמלית או משום שהוא צורך האדם כמ"ש התוס' בדוכתי אחריתי וכמו שנבאר לקמן בעזה"י ולכך לא קשה מעמוד דאמרינן בי' ג"א אע"ג דליכא עשרה אגזוזטרא דבעינן דוקא עשרה אע"ג דאיכא מים משום דבעמוד שייך ג"א לקצר כאילו הוי רחב וליכא ב"ג לא הוי תלוי' כלל משא"כ בגזוזטרא לא שייך ג"א כיון דליכא מידי והוי תלוי' בעינן עכ"פ מחיצה י' ואז אף דלא שייך ג"א להרחיב למטה אמרינן כאלו זה המחיצה הוי כולו למטה ובמים דוקא וגם לא קשה מגזוזטרא אביצאתא דמישן שרש"י כתב אף בגבוה י' אסור ולא בעינן לצורך מים רק לטלטל משום דשם לא נעשה לצורך המים וגם לא שייך להתיר משום מחיצה תלוי' כאילו הוי עד לארץ דשם הולכת תמיד לכך כתב רש"י דהוי מ"ת ברב הונא ר"ל ושם לא שייך להתיר מ"ת כמו בגזוזטרא ולא מקשה אלא דנימא ג"א עד לקצר שיהא כמו רחב ולא הוי תלוי' כמו בטרסקל לפי ה"א ובעמוד למסקנא דאמרינן ג"א ולא הוי תלוי' כלל והכי אסיק דשרי באמת גבי ביציאתה אע"ג דאינו י' למעלה ולא משום היתר מ"ת דמים דשם לא שייך התיר דמים ולא מייתי ראי' מגזוזטרא אלא דבקיעת דגים לא שמי' בקיעה דאי הוו בקיעה ולא שייך לומר ג"א מכ"ש מ"ת שלא תתיר זהו נ"ל בשיטת רש"י דוק ותשכח שמתורץ הכל:

ועפ"ז מתפרש היטב פירש רבותיו של רש"י דב"ג אדרבא מהני לומר ג"א דקשה טובא היכי מתפרש הך דבעי רב טבלא וכו' ודמקשה והא איכא בקיעת דגים כמו שהקשה המהרש"א אמנם לפמ"ש דבחורבה נמי ליכא בקיעת גדיים דומיא דמים דפשיט מיניה וגם אמר קל הוא במים דוקא משמע ולא חורבא דומיא דמים א"ש דה"ק דבעי מיני' חורבא דליכא ב"ג א"א ג"א וקאמר קל הוא שהקילו במים דוקא דנימא ג"א אע"ג דליכא ב"ג ולא בחורבה ואהא מקשה והא איכא ב"ד וא"כ מאי קאמר קל הוא שהקילו במים הא במקום דאיכא בקיעה אף ביבשה שרי ובחורבה אסור אלא ע"כ ב"ד לא שמה בקיעה ואדרבא מתפרש טפי לשון קולת מים ולא נצטרך לחילוק שכתבנו בין תלוי' לג"א אלא שהוא נגד הסברא כמ"ש רש"י ודוק:

ובזה יש די לפרש דברי התוס' בד"ה זרק ונח ע"ג מ"ש הני ב' ס"ד שהמה תמוהים מאד כמ"ש המהרש"א והוא שהתוס' רוצים להקשות לפי ה"א מטרסקל אגזוזטרא דל"ל י' אבל באמת לק"מ מעמוד אגזוזטרא דשם יש קצר ושייך ג"א משא"כ גבי גזוזטרא דלא שייך כלל ג"א ושרי רק משום מים בעינן י' וכן לק"מ מגזוזטרא אביצאתה דשם לא שייך היתרא דמ"ת דמים כמ"ש הכל באריכות וא"כ אף לפי ה"א לא יוקשה מטרסקל כיון דעדיין לא ידע מב"ג הוי טרסקל כמו עמוד ואיכא קצר ושייך לומר ג"א משא"כ בגזוזטרא לכך כתבו דס"ד השתא דאין חילוק בין מים וא"כ ע"כ גם בתלוי' לגמרי בלא קצר שייך לומר ג"א דבל"ה למה שרי שם וא"כ קשה ל"ל י' ליהוי כמו טרסקל דשוב אין לחלק בין קצר לתלוי' כיון דשייך גם בתלוי' ג"א א"כ ממ"נ א"א ג"א בלא י' אף גבי גזוזטרא לא ניבעי י' ואל"ה למה מהני בטרסקל וא"ת אמאי לא מקשין תוס' לפי ה"א מגזוזטרא ארב הונא חדא דרוצה להקשות להתיר אף באינה גבוה י' מטרסקל וגם י"ל דמטרסקל הוא שרצה להוכיח דאין חילוק בין יבשה לים כיון דס"ד דלא פליגי רבנן ובזה מתורץ ג"כ מ"ש המהרש"א דל"ל ס"ד שני ולא מקשין מעמוד אגזוזטרא דשם כבר ידע לחלק משום מים דרב אחא ורב טבלא הם מקשין לקמן והכא ר"נ ור"י אלא משום הך דלא פליגי רבנן ס"ד דודאי אין חילוק דהא בטרסקל איכא ב"ג ג"כ ואפ"ה שרי אמנם בלא"ה לק"מ מעמוד דשם קאמר ויש בקצר ג' דהיינו עובי דוקא כמ"ש התוס' וכמ"ש המהרש"א בעצמו ואין להאריך ודוק: