לשון הזהב שבת קצה

דף צט ע"א בתוס' בד"ה ב' גזוזטראות כו' עמ"ש לעיל דלפמ"ש התוס' בפ' ב"ט ובפ' כ"ג נראה שהדרו ממ"ש כאן אם לא שנדחוק דמ"ש כאן למעלה מן הגזוזטרא לאו דוקא וכן מ"ש עד למעלה מן הקרשים לאו דוקא דה"ה בלא קרשים הי' רה"י העגלה ודוק:

דף ק' ע"א בתוס' בד"ה אחזתו הרוח וכו' עד ונראה דע"ג קרקע וכו' עד ומיהו ק"ק עיין לעיל דף פ' בתוס' בד"ה והא אמר רבא במסקנא מה שתירצו שלא תקשי ר"י אדר"י וזה כוונתם בהך ונראה וקיצרו וסמכו אמ"ש שם ובזה תבין הקושיא שכ' ודוק:

ע"ב בתוס' בד"ה עושה מקום ד' וממלא וכו' ואין נראה לר"ת וכו' אמנם לפי מה שמבואר לקמן גבי ביציאתה דמישן לא קשה מידי דגבי אויר בעינן מחיצות י' לומר גוד אחית אבל היכא שהוא רחב למעלה ולמטה קצר שפיר אמרינן גוד אחית הקצר כרחב אע"ג שאינו גבוה י' הרחב כמו גבי עמוד דשם וכמו ביציאתה דמישן וה"נ ע"כ איירי בספינה עמוקה י' דאל"ה לא הוי רה"י ושפיר אמרינן גוד אחית עד סוף הספינה אף מחיצות קטנות והא דפירש"י שהקלו במים היינו משום דאל"ה הוי בקיעת גדיים מבטל אבל במים לא כמו שאסיק שם גבי ביציאתה דמישן ועיין בנ"י שתירץ ג"כ דברי רש"י ודוק:

בתוס' בד"ה גמירי דאין ספינה מהלכת וכו' עיין ודוק נלע"ד לפרש דברי התוס' יען ראיתי שהגאון מאור עינינו בעל המ"א השיג על הב"ח לפרש דברי התוס' בפנים אחרים כאשר נבאר ולענ"ד שהדין עם הב"ח בפירוש דבריהם ע"כ הוצרכתי לפרש דבריהם שכ' התם מיירי בספינה קטנה ר"ל שאינו מהלכת שקועה במים רק מעט ומקרקע הספינה לקרקע הנהר לא בעינן י' אבל הכא מיירי בספינה גדולה שהוא משוקע הרבה במים ר"ל דאז אף שאין מקרקעיתה לקרקע הנהר עשרה אפ"ה ודאי יש בגובה המים י' וזה שאמרו שם בגמ' במהלכת ברקק דמיירי בספינה כזו שמהלכת ברקק דהיינו קטנה ואח"כ כ' ומיהו וכו' שהוא קצת סתירה ואינו סתירה גמורה כסוגית ומיהו שבכל הש"ס והיינו כיון שצריך כאן להיות מים עמוקים יותר מי' משום הכלי ואם נאמר דמקרקע הספינה לא הוי י' רק משום שהספינה משוקע הוי י' עדיין ליתסר דהא גם הכלי נשקע בשלמא בלא"ה אמרינן דמקרקע הספינה הוי י' תמיד לק"מ דגם הכלי משוקע כמו הספינה לכך הוי גם בכלי למעלה מי' אלא דלפמ"ש התוס' כאן דמקרקע הספינה לא הוי י' אלא עם שקיעת הספינה קשה קצת דהא גם הכלי צריך להיות משוקע אלא שאפ"ה שהספינה מיירי בגדולה שהוא משוקע הרבה כמו שדקדקו התוס' תיבת הרבה משא"כ הכלי שהוא משוקע רק מעט לכך הוי למעלה מי' גם הכלי משא"כ התם בספינה קטנה שהוא משוקע מעט וכ"כ הב"ח בשם ספר יריאים בהדיא שצריך מעט יותר משום שקיעת הכלי וספינה משוקעת יותר וא"כ יפה דקדק הב"ח מדברי התוס' שאם הספינה משוקעת אע"ג שאין מקרקיעתה לקרקע הנהר עשרה אפ"ה מיקרי למעלה מי' ולא הוי איסור תחומין דאל"ה ליקמי גם שם בספינה גדולה אלא שישבו בקרקיעתם והכלי דהכא אינו משוקע כל כך כמו שתירץ באמת הס"י שמביא הב"ח ואם נאמר שהתוס' הוכיחו מלשון הגמ' במהלכת ברקק אגמ' גופא קשה אלא ע"כ כמ"ש והמ"א פי' דברי התוס' דהך מיהו הוא סתירה לתירץ זה ע"ש בסי' רמ"ח ולא ידעתי להבין חדא הלא ס"י גופא כתב ג"כ הך ומיהו עיין ב"ח וכמ"ש וגם אין סוגית ומיהו כן וגם לפ"ד דשקיעת כלי הוא כמו שקיעת הספינה א"כ מאי מהני ספינה גדולה ואם נאמר בשביל שהוא גדולה וטעונה צריך הרבה מים מקרקעיתה מלבד שאינו סברא אין במשמע דברי התוס' כן שא"כ למה דקדקו לכתוב משוקעת הרבה במים וגם גוף הסברא שיהא הכלי משוקעת כמו הספינה אינו סברא ואינו במשמע דברי התוס' וגם מ"ש לסתור ראיות דברי הב"ח מתשובת רמב"ם עיין בגוף התשובה שמביא הב"ח ותראה שאינו סתורה שכתב בהדיא בין בספינה בין בסואר של קורות לכן לענ"ד צדקו מאד דברי הב"ח ודוק:

דף קא ע"א בתוס' בד"ה ר"י אומר עמוקה י' ואין גבוה י' וכו' ע"ש עד ואר"י דבהא לא פליגי וכו' עד וה"ק ר"י בעמוקה י' וכו' לא מיבעיא וכו' לכאורה קשה מנ"ל להגמ' דלא פליגי בכחו אלא בגבוה י' דאדרבא הלשון משמע דפליגי במתוכה לים דרבנן אמרי אין מטלטלין ור"י אמר מטלטלין ובגבוה י' לא אשכחן דפליגי ומה"ת לפרש מתוכה לים דרבנן באופן אחר מדר"י ודאי לא נעלם מאתי דלהכי מייתי התוס' ראי' מתוספתא דאשכחן בהדיא דפליגי דרבנן אסרי אף בגבוה י' אבל עדיין אינו מתורץ חדא דהא הגמ' לא הביאה משמע דמהא לחוד מביא ראי' וגם עדיין אינו מוכח דלא פליגי בכחו די"ל דגם בהא פליגי כדמשמע להדיא הלשון אבל אי לא פליגי בכחו לא משתמע כלל הלשון וגם לא שייך כלל הדין דכחו לכאן לר"י ונ"ל לפרש דודאי מוכח דא"ל דפליגי בכחו אבל בגבוה י' לא פליגי דהא דרך מקום פטור דברשויות דאורייתא חייב חטאת נימא דשרי רבנן בכרמלית ובכחו דגם ברשויות דאורייתא הוא רק איסור דרבנן נימא דאסרי רבנן בתמי' וגם זה גופא מה"ת יאסרו רבנן בכחו הא הוי גזירה לגזירה אפי' למאן דגזר גזלג"ז בכרמלית בריש מכילתין היינו היכא דאיכא דררא דחיוב חטאת אבל בכחו מה"ת לאסור וגם לא אשכחן דרבנן איירי בטילטול ממש דומיא מים לתוכה אלא דעדיין אינו מתורץ היכא משתמע זה הפלוגתא דגבוה י' לכאן וגם מאי שייך לכאן הדין דכחו כיון דלא פליגי בי' לזה כתבו התוס' וה"ק ר"י אלא שצריך פירוש וגם הלא מיבעי' הוא תמוה לפ"ז דהא גבוה י' הוא חמור מכחו לכן נ"ל דה"פ דרבנן כיון דמיירי בגבוה י' ע"כ לא מיירי מכחו דהא כחו בכרמלית דרך מ"פ ודאי שרי וע"כ מיירי בטילטול להדיא וגם משום הכי לא השמיענו רבנן דין דכחו דשרי כיון דמיירי בגבוה י' פשיטא דשרי בכחו ע"ז קאמר ר"י דבא להשמיענו דין דכחו בגבוה י' לא מיבעי' דשרי ר"ל כחו לכך לא שניתם דין דכחו ושניתם סתמא אין מטלטלין ואני אומר בזה אף טילטול שרי ואין איסור אלא באין גבוה י' ואז יש לי לשנות דין חדש רבותא דיש תקנה לטלטל מתוכה לים ע"י כחו וא"כ ממילא מחמת דין דכחו משתמע הפלוגתא דגבוה י' ודוק: