לשון הזהב שבת קעט

ועוד יש להעמיק יותר עפ"ז ויתפרש יותר דברי הגמ' שאף לפי פירושי הנ"ל הוא קצת דוחק שיאמר ההנחה לתירץ קודם עיקר התירץ שבממלא וכו' הוא רק הקדמה שלא יקשה ממשנה ועדיין לא אמר עיקר התירץ דגזרינן וגם שאר הלשון דחוק וגם יתפרש היטב דברי פשט רש"י ממה שתוס' הקשו עליו ועפ"ז הקושיא נאדו מפירושו ופירשו פי' אחר שלשון והא איכא מקום קרנות לפירושו הוא תמוה שפי' שיניח חצי רוח פנוי ומאי לשון מקום קרנות כמ"ש התוס' בסופו אמנם ע"פ סברתינו הנ"ל יש לומר שהמקשה ג"כ ידע די"ל טעמא דרב שדוקא בחורבה שרי דבין ערוגות אף אם ירחיק באותה ערוגה גזרינן אלא שהקשה הא איכא מקום קרנות שאינו רק גרעין א' וכפירש"י במשנה אפ"ה לא גזרינן וא"כ אמאי דוקא בחורבה הא יכול להרחיק או לעשות היכר כר' יוחנן וע"ז שפיר משני דלעולם גזרינן וכסברת המקשה ומתניתן מוקי בממלא וכו' וע"ז פריך שפיר אף דגזר בקרנות שהוא רק גרעין א' עכ"פ קשה ליזרע וכו' דבהרחיק ג"ט ודאי לא גזרינן דאל"כ איך שרי בהרחקה בה' זרעונין ומשני דאפ"ה גזרינן שמא ימלא משום דבערוגה א' לא גזרינן משא"כ מערוגה לערוגה וכמ"ש רש"י ודוק ועיין בגמ' פי' אחר:

דף פה ע"א ברש"י בד"ה וקי"ל לרבנן וכו' עמ"ש במשנה פירושו שלא יסתור ממה שמפרש במשנה שזורע כל הרוח אלא שכ' כאן שלא תימא כהמפרש שאינו זורע רק גרעין א' ובקרן ובעינן הרחקה טפי מג"ט ע"ש ומה שסיים ומיהו הפרש וכו' עד דליכא היכרא וכו' ר"ל גרעין אמצעי מאמצע שברוח כנגדו כיון שממלא כל הרוח ומ"ש גבי ראש תור איכא היכרא ר"ל שהוא שדה בפ"ע דומיא דב' שורות לפירש"י ולא משום חידוד כפי' תוס' כמ"ש לעיל במשנה ולכך אע"פ שסיים לקמן אין ר"ת בערוגה היינו אם ליכא היכר אלא שהוא ערוגה בפ"ע לא מהני אלא בשדה כמ"ש רש"י לקמן דערוגה בפ"ע לא ניכר והוי שדה א' והוי עירבוב כמו שורה אחת וכו' אבל ברוחות שאיכא היכר מהני אף בערוגה עצמה כמ"ש רש"י במשנה והוא קיים אף למסקנא הכא וזה שכ' אפי' אם בא לזורעה כנגד באמצעיתה זורעו וכו' ר"ל וא"כ שפיר מיירי שזורע את כל הרוח ועמ"ש במשנה בזה ודוק:

ומ"ש ואע"ג דלענין כלאים וכו' עד ולא חיישינן ליניקה וכו' ר"ל וא"כ לא ליבעי ו"ט אף בגרעין אמצעי ולא קשה לפירושו ליזרע גרעין א' בקרן ולא ליבעי ו"ט כבר תי' במשנה דקמ"ל רבותא טפי בו"ט דשרי ליזרע את כל הרוח וכבר הארכתי מזה במשנה ולק"מ לפירש"י כל הק' של תוס' בד"ה וקי"ל לרבנן ע"ש שכתבתי באורך ועיין בתוס' בד"ה הנ"ל ודוק היטב ותמצא כדברי דלשיטת רש"י כמו שביארנו לק"מ:

בתוס' בד"ה וקי"ל לרבנן וכו' עד ואומר ר"ת דשוחקת הן ואו' ר"י דה"נ גמירי וכו' הוא תמוה חדא דהל"ל ועוד אור"י וגם מעיקרא מאי קשיא להו הלא רש"י פי' כן דעם הזרע שיערו וגם מאי זה תי' דשוחקת הן אכתי קשה כיון דמקום הזרע ממעט לא הוי שוחקת וכל מדות כלאים בעינן שוחקות ונ"ל לפרש שלילות דבריהם שהוא תי' אחד והוא שתוס' ראו פירש"י שעם הזרע שיערו אלא שהוקשה להם מנא לן להקל כל כך דהא לאו הל"מ אלא שיעור ששיערו הבקיאים בעבודת הארץ ששיעור יניקה ג"ט וכי נאמר ששיערו שיעור יניקה ג"ט פחות מעט הלא כל שיעורי חכמים הוא ממוצע ולא פחות מעט ומנ"ל להקל ולמה לא שיערו כאן גם כן במילואו כמו בכ"מ אלא ודאי דקדמונים סתם שיערו ג"ט כמו בכ"מ ואזלינן בי' להקל שהוא עם הזרע ומנ"ל להקל ואפשר דרש"י אזיל לשיטתי' שכתב שכלאי זרעים הוא דרבנן לכך אזלינן בי' בספק להקל או טעם רש"י כמו שנבאר בסמוך וזה נראה דוחק לתוס' ותוס' אזלי לשיטתייהו שהוא דאורייתא לכך הוקשה להם ותירצו דמדות כלאים שוחקות הן מספק דאזלינן בי' לחומרא כדאמרינן בריש עירובין וגם אומר ר"י די"ל דהכי גמירי וכו' וא"כ הוי כמו ס"ס דשרי ודוק:

וע"פ פירש"י יש לבאר דברי הגמ' שמקשה ומנא לן דהא דקים להו לרבנן וכו' מ"ש כאן מכולהו שיעורין ששיערו חכמים וגם בריש ר"ה אמר כל שיעורי חכמים כך ומביא ראי' אחרת שהיו החכמים בקיאין אלא משום דרש"י פי' שהכי שיערו בפירוש בודאי עם הזרע ג"ט וא"כ עיקר שיעור יניקה ג"ט פחות פורתא וזה שאני מכל שיעורין ששיעורו במילואו ולא פלוג וא"כ שפיר מנ"ל לשער כל כך דוקא בציר פורתא משונה מכל שיעורי חכמים אלא ודאי דהבקיאין הבינו כל כך שדוקא בציר פורתא צריך ומנ"ל דמילתא הוא לסמוך עליהם משא"כ בשיעורי חכמים ששיערו מטעם שעמם אנו מצוין לא תסור אלא ששיעור זה הוא רק מבקיאין דשיעורי חכמים אין כן וק"ל:

ברש"י בד"ה אמר רב ערוגה בחורבה שנינו וכו' עד שהרי לא פי' לך אלא וכו' ר"ל דודאי משכחת גם בין הערוגות וא"צ לעשות בשביל זה חורבה כל השדה שיכול להרחיק בין הגבולין טפח אלא שרב לא אמר רק דבחורבה שנינו ר"ל שיש לפ' המשנה מנין לערוגה בב' פנים או שמיירי מהיתר ערוגה אחת בשדה או שמיירי מכל ערוגות שבשדה וקראו לשון יחיד לשם ערוגה כולל ור"ל מנין שכל ערוגה שבשדה זורעין בתוכה ה' זרעונין ע"ז קמ"ל רב דלא מיירי אלא מערוגה א' בשדה כגון בחורבה ואם בין ערוגות צריך הרחקה דאי מתני' מיירי מכל ערוגות אמאי לא קאמר נמי וטפח בין ערוגות וע"ז מקשה שפיר והאיכא מקום קרנות כפירש"י והא דלא קבע מקום הזרע ברוחות דהא נקט סתמא על ד' רוחות והיינו מסתמא דמרחיק כשיעור ואם הוא בקצה שדה ממלא כל הרוח ואם לאו זורע רק כשיעור ואע"ג דרש"י הוכיח לעיל מדלא קבע מקום לזרע היינו כל זמן שלא ידעינן שיעור יניקה כמו שפירשתי לעיל דברי רש"י והוי לי' לקבוע מקום כדי שנדע שיעור יניקה משא"כ הכא שכבר ידעינן שיעור יניקה מן אחת באמצע וא' ברוח כמ"ש רש"י לעיל שפיר נקט סתמא על ד' רוחות כנ"ל:

ובזה מדחה רש"י ג"כ פי' התוס' דאי מיירי בערוגות הרבה במשנה כנ"ל ועביד להו בקרנות אמאי לא קבע להו גבול למעבדינהו בקרנות דוקא כמ"ש רש"י לעיל וכאן וטפי ניחא לי' להרחיק כל גבול טפח מלעשות כמ"ש התוס' ולהחריב השאר ואפ"ה לא מתוקמא הכי כמ"ש רש"י