לשון הזהב שבת קסז

ע"ב בגמ' מאי מזוזה מזוזה שבתפילין הוא תמוה הא אסקינן דאין כותבין תפילין אדוכסוסטוס ודוחק לומר שלא ידע עדיין מזה או שהקשה יותר חמור וביותר תמוה לפי מאי שיש גירסא לפנינו במשנה דוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה קשה טפי היכי קאמר כאן מזוזה שבתפילין אתרוייהו ואף שהמפרשים מחקוהו מהמשנה ע"פ הגמרא לקמן וכאן לענ"ד לקיים הגי' כמו שנבאר עוד וגם לשון מזוזה קשה למה נקט זה הלשון לכן נ"ל דהכי משני קלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה של כל א' למה שראוי קלף מזוזה שבתפילין ודוכסוסטוס מזוזה עצמו לכך נקט הלשון השוה לשניהם וק"ל:

בגמ' והא מדקתני סיפא קלף וכו' והוא תמוה כמ"ש התוס' וביותר דברי רש"י תמוהין שכתב וקשיא רישא לסיפא מאי שייך לכאן וגם הלשון משמע להדיא שקאי לחזק קושיא קמייתא אמשנה וגם א"כ מאי משמע מסיפא דרישא במזוזה עצמו ודאי משום דא"כ ל"ל זימנא אחריתי הא אם נפרש רישא במזוזה עצמו קשה טפי דהוי סתירה ונלע"ד לתרץ ויתפרש גם דברי רש"י והוא דדברי ברייתא בלא משנתינו יש לפרש הרישא קלף ודוכסוסטוס היינו שהם עדיין יחד והוא הנקרא גויל שיעורו כדי לכתוב מזוזה כי כן כ' הר"ן שמזוזה נכתבת אגויל אבל ממשנה קשה לפי מאי שגירסא לפנינו דתני שיעור דקלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה משמע אבל גויל לא חייב בהכי רק כדי קמיע או גט או שיעור אחר לכך פירש"י וקשיא רישא אסיפא ע"כ רישא מיירי בגויל וקשיא כמ"ש ודוק ועפ"ז נ"ל לקיים הגי' שלפנינו דוכסוסטוס במשנה ודוק:

בתוס' בד"ה תנן קלף א"ל דהכי פריך וכו' עד אלא דהכא סמיך אברייתא דלעיל והוא תמוה דפריך ממשנה וסמיך להקשות מברייתא ונ"ל לפרש דמברייתא לחוד אע"ג דתני בהדיא דוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה לא קשה דהא אסיק לקמן דתנאי פליגי בי' ורב סבר כתנא דמכשיר וברייתא כאידך תנא אלא ממשנה פריך דהיכי יפלוג על סתם משנה דמשמע דהלכה כן וממשנה לחוד לא קשה מדיוק די"ל דתני קלף וה"ה דוכסוסטוס שדין א' להם כמ"ש מהר"מ אמנם כיון דאשכחן תנא דסבר דוכסוסטוס הוא שיעור אחר והוא תנא דברייתא אם איתא דתנא דמתניתין פליג הל"ל יותר דוכסוסטוס דהא מקלף לא שמעינן דוכסוסטוס דהא אשכחן עכ"פ תנא דמפליג והוי ליה למינקט דוכסוסטוס שהוא יותר רבותא אלא נשמע שפיר דיוק דוכסוסטוס ולולא הברייתא לא הוי דיוק כלל די"ל דין א' להם ומברייתא נשמע הדיוק שפיר במשנה קלף אין וכו' וא"צ למחוק כמ"ש מהרש"ל ע"פ פי' התוס' ולמ"ש ניחא שדיוק המשנה מוכח מברייתא ודוק:

הנה ע"פ גמ' ותוס' כאן מחקו המהרש"ל ומהר"מ מהמשנה בבא דוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה והוא דלגירסא זו קשה תיכף כי משני מזוזה שבתפילין קשה מדוכסוסטוס כמ"ש תוס' כאן מדיוק והוכיחו שאינו דיוק ואם תני מפורש קשה טפי וגם כאן קשה יותר דמקשה מדיוק והוצרכו תוס' לדחוק דסמיך אברייתא ולא מקשה מסיפא מפורש והנה קשה בעיני למחוק הספרים וגם הוא תמוה למה לא תני התנא שיעור דוכסוסטוס לכן נ"ל ודאי לולא דברי התוס' מהגמ' אין ראי' למחקו מלעיל אין ראי' כמ"ש לעיל דמזוזה קאי של כל אחד ע"ש ובאמת גם ק' התוס' לא קשה לפ"ז ומכאן ג"כ אין ראי' חדא שסוגיא זו כתבו תוס' כמה פעמים דניחא להקשות מדיוקא דרישא אע"ג שבסיפא תני מפורש וביותר שמסיפא לחוד לא מצי להקשות די"ל מאי מזוזה מזוזה שבתפילין אבל מדתני רישא גבי קלף לשון אחר ש"מ דוכסוסטוס הוא מזוזה ממש ובזה אדרבא ניחא טפי ומוכח קצת אדרבא גירסא זו מכאן דאל"ה מאי מקשה קלף אין דוכסוסטוס לא דילמא תני קלף וה"ה דוכסוסטוס כמ"ש מהר"מ לפי' התוס' ומ"ש התוס' דסמיך אברייתא וכמ"ש פירושם לעיל הוא קצת דחוק ורחוק אמנם לפי גירסא זו פריך שפיר דמרישא מוכח קלף אין אבל דוכסוסטוס לא הוי מזוזה שבתפילין רק מזוזה ממש ודוק:

אמנם מדברי התוס' כאן בד"ה תנן קלף מוכח ודאי לפום פשטי' שלא היו גורסים במשנה זו הבבא כמ"ש לעיל ואין זה קושיא שלא הי' גירסא זו לפניהם ובשביל זה אין למחוק הגירסא שלפנינו כיון שגם לפי זה הגירסא יתפרש הגמ' כמ"ש. אמנם גם דברי התוס' אפשר לכוין אל זו הגירסא ע"פ תי' הראשון שכתבתי והוא בתוס' הרבה פעמים שניחא לו להקשות כאן מדיוקא דרישא אף שהוא בסיפא בהדיא והא שכ' התוס' דסמיך אבריי' ולא כ' דסמיך אסיפא דמשנה היינו דאם איתא דמדיוקא לחוד לא מצי להקשות כי אם מסיפא הוי לי' לאתוי סיפא מפורש אבל אברייתא שפיר סמיך שכבר אייתי לה וכן למעלה לא קשה מידי שהי' יכול להקשות מסיפא דמשנה שניחא לו להקשות מסיפא דברייתא ארישא דמשנה דקאי בי' וגם טפי מקשה מסיפא דברייתא דקשה רישא אסיפא כמ"ש התוס' לעיל אבל אם הי' קשה מדיוק דרישא גופא מבריי' דקאי בי' שפיר מקשים התוס' דלמה לי' לאתוי מסיפא דברייתא מהך גופא דקאי בי' דהיינו רישא דמתני' ורישא דברייתא הוי מצי לאקשוי ושפיר יש לקיים הגי' ודוק:

ברש"י בד"ה הא דכתבה אקלף אפי' במקום שיער וכ"ש וכו' ר"ל דס"ל לרש"י דהילכתא דמקום שיער ומקום בשר לא תלי בקלף ודוכסוסטוס אלא בתפילין ומזוזה דשני הלכות נאמרו בכל אחד בתפילין נאמר שיהא אקלף וגם נאמר שתפילין יכתבו במקום בשר וכן להיפך במזוזה ובתפילין הוא למצוה וי"ל שגם הלכה השני שיהא במקום בשר הוא למצוה דאם כתבן בקלף במקום שיער נמי כשר לפירש"י כמו בדוכסוסטוס דודאי הוא במקום שיער וכן בדוכסוסטוס במקום בשר והסברא נותנת כן כיון דבתפילין נאמרו ההלכה רק למצוה מ"ש זה מזה אבל במזוזה נאמרו לעיכוב הכל אף שיש בו ג' עיכובין שוים נכללו באחד כמ"ש רש"י בקלף שני פסולין ולפ"ז אין מקום לק' התו' וגם לא הדר מתירץ הראשון ולכך פי' רש"י כן אבל התוס' לא רצו לפרש כן שי"ל סברא דמקום בשר ושיער אין תלוי בתפילין ומזוזה רק בקלף ודוכסוסטוס ובהמקומות שלהם הוא לעיכוב בשניהם רק דין דתפילין ומזוזה אקלף ודוכסוסטוס הוא למצוה וי"ל לתירץ השני דאף מזוזה אקלף כשר אלא שאין מוכרח דא"כ הוי קשה נימא רב גם להיפך כמ"ש לקמן התוס' בדיבור שאח"ז אלא שמוכח קצת דא"כ למה לא אמר רבותא טפי דאקלף במקום בשר נמי פסול