לשון הזהב שבת קמו

אמנם כל זה הוא דוחק גדול בעיני אכן לפמ"ש בדיקדוק גרוגרת דקמ"ל רבא דדוקא אם היה כשיעור אין חלוקין לחטאת אבל כחצי שיעור לא מצטרף שפיר אתי כפשוטו מילתא דפשיטה להו שאין מצטרף מבעי' ליה לר"ז ודוק:

אלא שעדיין אינו מתורץ מאי דלא אמר דפליגי בעיקר הדין דאין חלוקין לחטאת לדידהו ולר"ז חלוק וגם הדיקדוק מאי דאמר חלוקין לחטאת מאי שלא בעי מיני' וגם לא שייך למימר מילתא דפשיטא להו מאי שלא אמרו בפירוש רק מכח דיקדוק אמנם לפירש התו' נ"ל להטעים זאת הסברא בטעם נכון ויתורץ הכל ולא יפלגו כלל רק שמתחילה איבעי' לי' ובסוף פשיט ליה כוותייהו:

והוא דוודאי אם נאמר שבלא גרירה אינו מתכפר קצירה עם קצירה כיון שהעלמות חלוקין רק בתורת גרירה הוא שמתכפר כמ"ש התוס' והיינו ודאי כיון שאין חלוקין ממש אם הביא אחד מתכפר גם על השני בתורת גרירה אבל לא בקביעות ונ"מ שאם יש שני גרירות כה"ג לא אמרינן וצריך להביא עוד אחד משא"כ אם לא היו חלוקין כלל שלא בתורת גרירה מתכפר אף הרבה כמו שמשמע כאן בגמ' כמ"ש רש"י ותוס' דבדבר שאין צריך גרירה לא שייך גרירה לגרירה וע"כ צ"ל דבדבר דשייך גרירה היינו שהם חלוקין רק בתורת גרירה מתכפר בכפרה וגם י"ל דנ"מ דלכתחילה אם רוצה יכול להביא שנים כיון דחלוקין ואינו רוצה שיתכפר בתורת גרירה שגרירה היינו בדיעבד אם לא הביא רק אחד:

וא"כ מזה יש נפקותא גדולה אם נאמר שאין חלוק כלל אף שלא בתורת גרירה גם לענין צירוף אינו חלוק ומצטרף משא"כ אם נאמר רק בתורת גרירה מתכפרין וגרירה לא שייך בצירוף דהא אינו מחויב כלל קרבן על הראשון שנאמר שיגרור גם השני וזהו בעיא של ר"ז שידע הך דרבא שאינו חייב רק חטאת א' על ב' קצירות כה"ג רק שאל הטעם ונ"מ לענין צירוף ופשיט לי' חלוקין הם לחטאת ר"ל שהטעם הוא רק משום גרירה ובאמת הם חלוקין דאל"ה לא צריך גרירה ולכך אין מצטרפין ובזה מתקו דברי רבא שאמר דוקא כגרוגרת אבל חצי גרוגרת אין מצטרפין כמ"ש לעיל ואמר טעמא דקצירה גוררת קצירה ר"ל משום גרירה מתכפר לכך אין מצטרפין וא"כ נכוחים מאד דברי הגמ' מילתא דפשיטא לאביי ורבא מיבעי' לר"ז ודוק:

ובזה הסברא נ"ל לתרץ דברי הרמב"ם בשיטה זו בשלשה דינים שפוסק כאן והמה מרפסין איגרא כאשר תמהו עליו כל הראשונים ואחרונים שפוסק כאן כרבא בקצירה וטחינה ובחלב דאכל שלישי בהעלמו של שני פוסק ג"כ כרבא והם שני הפכים בנושא אחד כמו שהקשו בגמ' עד שהוצרך לומר הדר בי' וביותר פוסק כר"י לקמן גבי שני זיתי חלב שידיעות שלאחר מעשה אף בלא הפרשות מחלקין והוא סותר שני הפסקים שכאן כמ"ש רש"י לקמן ותוספות כאן והוא מוכרח ועיין בכל מפרשיו שדחקו בדוחק גדול לתרץ ולסברא זו מתורץ היטב ויפרש פירוש אחר בגמ' ולא נצטרך לכל התירוצים ופירושים שהוצרכו רש"י ותוס' וממילא יתורץ הכל וביותר הקושיא גדולה שנתחבטו בו רש"י ותוס' לפרש תרי הני שמעתתא דאביי ורבא אליבא דר"י לקמן גבי ב' זיתי חלב ע"ש שנכנסו לדוחקים גדולים וגם כל הקושיות מריש שמעתתא עד הנה שכתבנו יתורץ והוא דודאי אביי ורבא ס"ל כר"י לקמן דידיעות שלאח"כ מחלקין לחטאת כיון שכן הלכה כמ"ש הרמב"ם ונבאר לקמן בעזה"י אלא שר"י אמר חייב שתים מדינא אבל ע"י גרירה אם הביא על אחת מתכפר השני' כיון שהיה בהעלם א' ונ"מ במאי דחייב ב' כמ"ש לעיל בגרירה דגרירה או אם רוצה מביא ב' לאפוקי אם לא הי' מחלק כלל ידיעה לאחר מעשה לא היה צריך גרירה וא"כ א"צ לדוחק רש"י ותוס' בפירוש ונודע לו שהיינו הפריש קרבן לחוד דוקא ע"ש וגם בפירוש קצירה גוררת קצירה כיון שלא הי' ידיעה בנתיים אבל לדידי' א"ש שזהו גופא היא הגרירה כיון שנודע לו לאחר מעשה על כל א' בפ"ע ואינהו סברי כר"י שמחלק רק מתורת גרירה מתכפר אלא מה שמכפר גם הטחינה ראשונה סבר המקשה ע"כ שהקצירה גוררת הטחינה כיון שעיקר קרבן אין בא עליו כמ"ש רש"י והוא מוכרח לדעת המקשה אף לפי' התוס' כמ"ש לעיל דהא ראה סברת רבא דלשם דג' אינו מתכפר אע"ג שהי' בהעלם א' עם הב' ע"כ משום דאין קרבן בא עליו וא"כ ע"כ הכא משום גרירה מתכפר הטחינה דבלא גרירה א"א ומקשה שפיר מי אית לרבא אפי' טחינה שעמה אע"ג דקצירה גופא משום גרירה מתכפר אפ"ה גוררת הטחינה א"כ התם נמי אף אם נאמר שהי' לו ידיעת לאח"כ על הב' בפ"ע ועל הג' בפ"ע שכן משמע לסברא זו דהביא על הראשון מתכפר הב' בגרירה ודומיא דידיה הביא על הג' מתכפר הב' בגרירה או אפשר כיון שהי' לו ידיעת חטא בין א' לג' צריך גרירה עכ"פ יגרור הב' את הג' כמו הכא טחינה ומשני הדר בי' ומקשה א"כ טחינה נמי יגרור טחינה דאין חילוק בין ב' גרירות לג' כמ"ש לעיל או כיון דסבר כאביי ואביי אמר נתכפרו כולם משמע אף שהיה יותר דהא הכא ג"כ אית ליה אף ג' גרירות לכך משני והדר בי' מתירוצא דלעיל ובאמת לא הדר ביה רבא והא דאין מתכפר הג' משום דגרירה דגרירה ל"ל והג' הוי גרירה דגרירה כיון שהי' לו ידיעה לאחר מעשה בין א' להב' צריך גרירה כמ"ש והב' לג' צריך ג"כ גרירה מטעם שכ' משא"כ בקצירה וטחינה אסיק דא"צ גרירה כמ"ש לפי' התוס' שזה עיקר התירץ ועדיף מב' זיתי חלב שהוא ממש עבירה א' כיון שהיה בשגגת שבת ולא הי' בנתיים שום ידיעה אף מקצירה ראשונה ולא לאחר מעשה משא"כ התם לכך הג' אינו מתכפר וא"ש הכל בלי שום דוחק והא דלא קאמר אלא משום דלא נזכר שם אמורא לעיל כמ"ש התוס' בעלמא וא"כ עולין הני תרי פיסקי דרבא ודינא דר"י בקנה אחד דוקא ומתקו כל פסקיו בלי שום דוחק כלל ואדרבא שיטתו מרווח מכל השיטות ודוק היטב כי קצרתי אמנם נ"ל נכון וברור בכוונתו ובגמ':

ע"ב ברש"י בד"ה וחזר ונודע וכו' עד והא דאביי ורבא וכו' והך דאביי ודרבא לעיל בקצר וטחן ונודע לו דלא שייך תירוץ זה דמיירי קודם הפרשה כדהוכיחו התוס' לעיל וא"כ ע"כ סברי כר"ל ומאי מסופק כאן רש"י כיון דמוכח דסברי כר"ל וגם תפשוט דלאחר הפרשה עכ"פ נמי פליגי דאל"כ כמאן סברי כבר הקשו