ל”ו שערים ז

שער הששי

א. דאמר שמואל אין מניחין בשר אלא על גבי כלי מנוקב [אפשר ההוא דא"ז מיירי נמי בדף שלא הוחלק ברהיטני דודאי אין המים יוצאים מעליו מיד ברכ"ת י"ד.] וה"ה דף פשוט ובא"ז פכ"ה כתוב המולח ע"ג דף שאינו מודרין אסור ובספר המצות כתב מה שנוהגין למלוח ע"ג קערה כפויה ואין הקערה נאסרת משום דדמה מישרק שריק ואם יש בה גומות אסור וכ"כ הרא"ש בשם רב אחא פכ"ה שצריך למלוח ע"ג כלי מנוקב או על גבי קשים או ע"ג עצים כללו של דבר כששופך המים עליו והמים יוצאין לחוץ כשר למלוח עליו ע"כ ובי"ד ס' ס"ט כתב בעינן שיצאו המים מיד ובסמ"ג במצות דם כ' מה שנוהגין העולם למלוח בכלי מנוקב כמה פעמים זאח"ז שכבר בלע הכלי מן הציר וי"ל שאין מליחה לעץ שאינו נכנס לתוכו והוי כמו טהור מליח וטמא תפל כי העץ לא נעשה רותח ע"י מליחה וכן מעשים בכל יום שנותנין מלח בקערה חולבת ומולחין בה בשר או איפכא וגם ק"ל כשמואל דאמר קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח דמלוח כרותח ופי' הספר ה"מ דאינו נאכל מחמת מלחו ורבו הפתרונים באינו נאכל מחמת מלחו אך ק"ל כרבינו יעקב שכל מליחות שאנו מולחין לבשל בקדירה נקרא אינו נאכל מחמת מלחו וראייה שפי' בה"ג שיעור שהית מליחה קודם שיניחנו לבשל בקדירה כשיעור צליה דמליחה מוציא דם כמו צליה ומליח כרותח דקאמרי היינו כרותח דצלי אבל אינו מליח כ"א מעט אינו כרותח ג. ואם מלח לקדירה בכלי שאינו מנוקב הכל אסור לפי שהדם נבלע מכלי הואיל ואין לו מקום שיזוב לחוץ ואם הוא כלי עץ צריך הגעלה וכלי חרס צריך שבירה ד. וכתב בסמ"ק [יש לפרש שאין המלח וכחו נכנס לתוכו וכן הפירש מה שכתוב בפנים לפי שהדפוס אינו פולט איסור שהרי אינו נבלע בו ומעתה הוי הפי' בספר התרומה ובמרדכי וצ"ע לע"ד וא"כ יתיישב ג"כ לדעת הפנים אמאי נאסור כלי שאינו מנוקב במליחה דכולי האי איכא כח להבליע ולא להפליט במצות דם אם נמלח בשר בכלי חרס אפילו מנוקב אסור לאכול רותח באותו כלי דלגבי כלי חרס ליכא למימר דדם משרק שריק דבקל הוא בלע. ה. וכתב בס' התרומה בס' ר"ד דאם נמלח בכלי שאינו מנוקב נאסר הכלי מיד אפילו לא שהא שיעור מליחה רק שנראה קצת דם הנפלט בכלי וכן כתב בא"ז דאפילו לא שהא רק מעט נאסר ע"כ. [פכ"ה בס' התרומה ומרדכי ליתא בהאי לישנא שאינו נכנס לתוכו אל' כתב שאין המלח מפליט מה שבלוע בעץ ובחרס ובמתכות ונ"א טובא]. ו. והיכא דשהא הבשר בכלי מנוקב כשיעור מליחה ואח"כ הושם בכלי שאינו מנוקב ונמצא שם ציר מעשה אירע בביתו של רש"י והתיר כיון דשהא כבר שיעור מליחה כי הציר הנמצא שם אינו אלא מוהל בעלמא, והתו' פכ"ה שאין להקל בכה"ג ש שכבר נהגו העולם לאסור ושערי דודא מתירו ע"י קליפה. ז. וכשמדיחין הבשר בקערה צריך לתת מים תחלה קערה ואח"כ נותנין בה בשר להדיחו ואם בדיעבד נתן הבשר תחלה רגילין להכשיר בזמן מועט הואיל ושהא כבר כשיעור מליחה, ולשון ספר