ל”ו שערים נג

דבעינן סלע על פני כל השדרה כולו וא"ז בשם ר"ח פי' דבעינן גם כסלע על טיבורו כר' ינאי וכשמואל והרמב"ם פסק דבעינן גם כסלע רוחב על ראשי פרקים כדברי כולן להחמיר. ואם ניטל כסלע רוחב מעל השדרה כולו או מעל ראשי פרקים כתב דהרי זו ספק בעי היא בגמרא ויראה לי שמתירין אותו, ותמה הר"ש עליו למה התיר בעיא דאורייתא שעלתה בתיקו. וא"ז אוסר משום דאזלינן בחומרא באלו בעיות דסלקו בתיקו וכתב עוד דעוף הנגלד דינו כבהמה. לשון הא"ז נמרטו כנפיה דהיינו נוצה גדולה שעל כל גופו כשירה. רבי יודא אומר אם ניטלה הנוצה היא הדקה הסמוכה לבשר פסולה. כתב בא"ז ניטלה הטרפחת בעוף טריפה והרא"ש מכשיר, כתב הא"ז האם שהולד מונח נימוך בתוכה פסולה, נחתך כשירה, נרקב פסולה, נימוך בתוכה במעיה ונעשית עצמות כשירה, ניקב בית מי רגלים כשירה דהיינו שלחופית שמימי רגלים מונחים בו בין בזכר בין בנקיבה כשירה, וכן כ' הרא"ש וכן פסקו התו' דבין ניטל ובין ניקב וכן כ' בשם שערים דר' שמואל בן חפני ובשם ראב"ן דכשירה, כתב ראבי"ה זצ"ל שאם ניטל המעי בעוף שמונח בו הביצה כשירה ופר"ת וכן ר"י פסקו בעוף לאיסור כדלעיל והתוס' וכן אשר"י מסקי דניטל הטרפחת דהיינו מעי של עוף כשירה ע"כ: שער ל"ו

חרותא שצמקה ריאה שלה בידי שמים כשירה כגון ע"י רעמים, בידי אדם כגון ע"י פחד טריפה, ומפרש בגמ' היכי בדקינן לה בידי שמים או בידי אדם הוא. נטלו הכליות כשירה אבל לקתה בכוליה אחת טריפה כתב א"ז דפרש"י כגון דמליא מוגלא, ונראה דמכת חרב דינו כמוגלא וכן כ' במרדכי דלפרש"י מכת חרב כמו מוגלא והרא"ש כ' דניקב או נחתך אפילו עד למקום חריץ כשירה והביא ראיה מהנהו דמחו ליה בכולייתא ואכשרינהו רבא, וכ' עוד א"ז למקום חריץ פרש"י אותו לבן שמסובך למתניים היינו אותו חוט ש שבכוליא שבו הוא במקום שנר' חלב והגידין מעורין שם והוא אמצעי הכוליא ובשערים דר' שמואל בן חפני כ' לקתה בכוליא אחת בלא מוגלא ולא הגיע למקום חריץ כשירה משמע אבל במוגלא אפילו הגיע למקום חריץ טריפה וכן נראה לראבי"ה ואומר שאם נבקע לשנים שהוא טריפה, ואם אין לו אלא כוליה אחת או שהי' לה ג' כשירה, וכוליה שניקבה כשירה ואם יש מים זכים בכוליה כשירה ואפי' הגיע למקום חריץ וכן כ' במרדכי על זה והמחמיר תע"ב, ואם עכירי או צלילי וסריחי טריפה ואם יש שם דם כשירה וכוליא של איל נמצא באשפירי ולא הוה בו בשר כלום רק היתה מלאה מים צלולין ובמקום הלבן היתה שלם והכשירוה. ובכוליה של פרה היתה שלחופית וניכר מקום חריץ והכשירוה רבוותא שבמגנץ,