ל”ו שערים נד

ואם היתה מכה על הכוליא מגבה חותכין הכוליא לשנים אם אין בה מכה מבפנים כשירה. הכוליא שהקטינה מאיליה בדקה עד כפול ובגסה עד כענבה בינונית כשירה, נשאר כפול או כענבה מצומצמת כ"ש פחות מכאן טריפה, ואם היו כאן ג' כוליות והקטינו היתרות ונשאר שתים כהלכתן כשירה, וכתב הרא"ש הלשון שהקטינה משמע שהיתה גדולה והקטינה וניכר החסרון במקומה אבל קטנה בתולדתה כשירה, ניטל לחי התחתון מעל הבשר והסימנים מחוברין בבשר כשירה והוא שיכולין לחיות ע"י הלעטה והמראה וכן דין עוף שניטל חרטומו עכ"ל א"ז כתב הרמב"ם ניטל לחי העליון טריפה. הדרוסה היא הטריפות רמוזה הראיה בתורה ובשר בשדה טריפה לא תאכלו שטרפו זאב או ארי, כתב הרמב"ם אין דריסה לבהמה גסה ולחיה גסה אלא לארי לבד ולבהמה דקה ולחיה דקה מן הזאב ולמעלה ובגדיים וטלאים אפילו חתול ושועל ונמיה וכיוצא בהן יש דריסה ובעופות הנץ יש לו דריסה אפילו בעופות הגדולים ממנו, ובשאר עופות הדורסים יש להן דריסה בעופות שכמותן ולא בגדולים מהן, וחולדה יש דריסה בעופות וכלב אין לו דריסה כל עיקר לא בעוף ולא בבהמה ע"כ, וס"ה פסק דזאב יש לו דריסה אפי' בבהמה גסה ורי"ף פסק כרמב"ם וכן הסכים הרא"ש, וכ' עוד הרא"ש דאין דריסה לשום חיה כ"א לזאב ולארי ואפילו הדוב שהוא שכול אין לו דריסה, וא"ז כתב כל חיה שהיא למעלה מזאב כגון ארי ונמר ודוב ודכוותייהו כשדורסים חיה גסה או בהמה גסה וכ"ש דקה או עופות שטריפה, ודרוסת הזאב בדקה אבל לא בגסה. וחתול ונמיה יש להם דריסה בגדיים וטלאים ביש מצילין והצלת עצמו כהצלת אחרים דמי, ומ"ה כתב דה"ה בתרנגולים אין דריסה לחתול אלא כשיש מצילין. ולפ"ז אין לחוש אם נכנס חתול ללול של תרנגולין אע"פ שאינם יכולין לברוח מפניו וביכולים לברוח שרי מכ"ש הכי איתא בסמ"ג בשן, ואין דריסה אלא בכונה אבל אם נפל הדורס אפילו בצפרנו תחובים בגופו של נדרס לא חיישינן ואין דרוסה אלא מחיים פי' לאפוקי אם לא שמטו ידו מן הנדרס אלא לאמר שקצצו ידו וכ"ש לאחר שמת הדורס כלו דלא. וכ' התו' דמ"מ אין לשחוט העוף בעוד שצפרנים הם תחובים דאע"ג דעיקר דרוסה הוא בהשמטת צפרניו מן הנדרס מ"מ חיישינן שמא הכה ושמט כמה פעמים קודם שהפילו לארץ ורגילים הם בכך ק"ו דחוששין, וספק דרוסה דורס שנכנס לבין הראוים לידרס ממנו איהו שותק ואיהו קצווח חיישינן, תרווייהו קצווחי לא חיישינן דמבעתי אהדדי תרווייהו שתקן גמי לא חיישינן דאי עביד מידי הוה קצווחי נמצא קטוע ראשו של אחד מהן אימר נח רוגזיה כך כתב בי"ד וכתב בהגהה במיימוני כתב הרמב"ם איזהו רושם הדריסה שיאדים בשר כנגד בני מעיים אם נמוק הבשר כו' מלשון הג"מ נסמסמס הבשר רואין אותו כאלו אינו ופרש"י שאם הוא במקום שאם ניטל אותו בשר טריפה כגון במקום