ל”ו שערים נא

מעגלו בחוט תמצא באורך החוט טפח נמצא רוחב הסלע שליש טפח. המסס ובית הכוסות שניקבו זל"ז או זה לחוץ טריפה פי' לאפוקי אם ניקבו מאותו דופן שבין זה לזה שהנקב הולך מזל"ז לחללו של זה שאז כשירה לפי שבלא"ה נקב גדול והולך מזה לזה: שער ל"ד

בהמה שנפלה מן הגג בדלא ידעה עוף שדרס אותו אדם או דרסה בכותל או שרצצתה בהמה או שחט אותה מיד טריפה דחיישינן לריסוק איברים אבל אם שהתה מעל"ע או שעמדה אפילו מיד כשירה וצריכה בדיקה בכל מיני טריפות בלד מסימנים משום דקשין הן אצל נפילה וה"ה אם עמדה מיד וגם שהתה מעל"ע דצריכה בדיקה. הלכה אפי' בדיקה לא צריכה, כתב הרא"ש דבעל הלכות ובעל העיטור פסקו דפשטה ידה לעמוד מועיל כאלו עמדה, ועקרה רגליה לילך מועיל כאלו הלכה, ורב אלפס לא פסק כן. בהמה שרגליה האחרונים נגררין אחריה לא חיישינן לפסיקת חוט השדרה אלא אמרינן שיגרונא הוא דנקט לה. וכ' בי"ד בשם רשב"א דדוקא שאין ידוע שנפלה אבל בידוע שנפלה חיישינן שמא נפסק חוט השדרה בנפילתה, אילים המנגחים זא"ז ואינם יכולים לזוז ממקומם אבל עומדים על רגליהם אין בהם ריסוק איברים נפלו לארץ מתוך נגיחותיהם אין בהם משום ריסוק אברים ויכול לשחוט מיד, עגל אחר שיולד אי קים לן דכלו לו חדשיו ואע"ג דחזינן ביה ריעותא דאינו יכול לעמוד. כשמפיל שור לארץ ושוחטו אין בו משום ריסוק אברים משום דצפרניו נועץ עד שמגיע לארץ, ע' בהרא"ש פ"ק דביצה דכתב דבעינן שהפריס ע"ג קרקע ובפא"ט כתב כמו בפנים ע"ש, וכתב במרדכי דראב"ן דקדק כאן דאין לקשור רגלי בהמות כשמפילין אותו דהא כשהרגלים קשורין אינו יכול לנעוץ ציפרניו בקרקע, כתב בא"ז מעשה בשור שנפל ע"ג קרקע מפני שמעך ברגלו ולא הלך מחמת נפילתו והורה ר"י שאין לחוש לריסוק אברים ע"כ, קפצה מעצמה אין חוששין לריסוק אברים, וכן הניח למעלה ובא ומצאה למטה משום דאמדה נפשה וקופצת ולכך אפילו ליכא מידי דסרחא ביה כשירה, הכה על ראשה והלכה לה כלפי זנבה או איפכא כנגד כל השדרה כולה אין חוששין ואי אית ביה קיסר בחוטרא חיישינן או אשלים חוטרא אפלגא דגבה חיישינן וכן אי מחיה לרוחבה חיישינן, נפל על כל מידי דאישתריק או ע"ג דבר רך לא חיישינן אבל אמידי דלא אישתריק וגם קשה חיישינן, עוף שנחבט על פני המים כגון ששט מלא קומתו דיו נדבקו כנפיו בדבק בשעת צידה ע"ג דף קטן בחד גפא לא חיישינן בתרי גפי חיישינן, [בהגהה, וז"ל יתכן לאמר דוקא כשכל רגליו קשורים אבל אם מקצתו מותרים נועץ אותו ומחזיק בהו ודמי לחד גפא דלא חיישינן. עכ"ל הגהה, ומקומו צ"ל למעלה גבי