ל”ו שערים מו

ריאה מה בכך ניקב הכבד כשירה ואי קופא לבר טריפה ואפילו באת הכבד לפנינו תחלה שלימה ולא חזינן ביה שום ריעותא מ"מ תלינן דדרך הושט או הכרס או הדקין או הקיבה בא ומשם נכנס בחודו לתוך הכבד וטריפה ולא דמי לריאה דסימפונות הריאה רהבים וגם סמוכין לבית הבליעה יותר מן הכבד הלכך אם נמצאת שלימה בכל ענין כשר אפילו קופא לבר אבל סימפונות הכבד קצרים ואין ראש העב יכול לבוא שם בקל אמרינן דרך הושט בא בקל ונקובי נקיב ועל, ובסמ"ק במצות טריפה חולק בקטנית' בכבד בין שלימה לחתוכה דבשלימה כשירה ודוקא בחתוכה מטריף בגמרא בקטוניתא ע"כ [וכן לשון רש"י פא"ט הואיל ואיתא לריאה לקמן וחזינן דלא מינקבה] ומיהו יש מחלקין גם בריאה בין בקופא לגאו לקופא לבר במחט שהי' כעין מסמר ומה שקבלתי כתבתי ויש מכשירין כשנמצא מחט בריאה והריאה שלימה לפנינו ואין רואין בה שום נקב מבחוץ אפילו לא נפחו הריאה וכן לשון רש"י הואיל ואיתא לריאה לקמן וחזינן דלא מנקבה ועוד כתב הואיל ואין הנקב נראה בו ולשון סמ"ק במצות שחיטה מאחר שאין אנו רואין בו שום נקב מבחוץ, וכן לשון ספר התרומה וכן בהדיא כה"ג במיימוני דס' התרומה והמיימוני פ"ז דמאכלות אינם צריכין שלימין ע"י נפיחה. והרמב"ם מצריך שלימה ע"י נפיחה ע"כ. מחט שנמצאת בקורקבן או בהמסס או בבית הכוסות כשירה אחרי שאין המחט ניכרת מב' צדדין וניקב מצר אחד ל"ש בהמסס ל"ש בבית הכוסות כשר ולאו דוקא עובי ב"ה אבל דגם בדק של ב"ה כשר והא דנקיט עובי בית הכוסות רבותא אשמעינן דאע"ג דדופנו כפול וניקב עור שלם אפ"ה כשירה כך פר"ת. ורש"י כתב דדוקא עובי בית הכוסות אבל מחט שנמצא תחוב בהמסס אפילו מצד אחד טריפה לפי שדופנו דק חיישינן שמא נקב מפולש היה ונסתם אבל בבית הכוסות בעובי מגין וסותמו, כך פי' בא"ז פ' אלו טרפות וכ' עוד דלרש"י משני צדדין טריפה אפילו אין שם קורט דם, אבל ראבי"ה קבל מאביו רי"ה דבנקב שע"י מחט אפילו מפולש בעינן קורט דם וכן כתב הרמב"ם פט"ו ממאכלות אסורות דבעינן קורט דם וה"ה העלתה חלודה. ואם יש מחט מבפנים ונתחב בבשר ויש שם קורט דם מבחוץ כנגד פי המחט טריפה דאם אין בה המכה גם מבחוץ קורט דם מהיכי אתי וכל נקב דליכא מחט טריפה אפילו אין שם דם אבל כשניקב ע"י מחט או ע"י קוץ משני צדדין ואין שם דם וגם המחט או הקוץ יפה בלא חלודה כשירה ואם נתחב המחט בקופא בדופן הפנימית של בית הכוסות או המסס או קורקבן אפ"ה כשירה ולא אמרינן דרך חיצונית בא אלא אמרינן דרך פנימית בא ולא ניקב כלום והא דנתחב הקופא של מחט בעור אמרינן אוכלין ומשקין דחקוה לנעוץ שם וכשירה רק הוא שלם מבחוץ, ואם המחט נמצא תחוב מבחוץ בלב או בקורקבן או בבית הכוסות יש לראות אם יש מעט ריעותא בדופן וכ"ש אם היא עדיין תחובה ואז כשירה ואם לאו טריפה, וכל היכא שנמצאת המחט או הקוץ בחלל הגוף פסקו ה"ג ורש"י דטריפה