ל”ו שערים מה

כתב היכא דלא אישתכח מרה כלל כשירה, ויש מחמירין כשאין שם מרה כלל לוחכין הכבד אחר הצליה אם יש בה טעם מרירות המרה כשירה דאז נכנס המרה בכבד ואם לאו טריפה, וגם יש מחמירין כשיש שם שתי מרות נוקבין האחת אי שפכי להדדי אחת היא וכשירה. אמנם אין אנו נוהגין לאסור בהני תרתי מילתא וכן רב אלפס מתיר שתי מרות או כשלא נמצא שם מרה כלל אע"ג דנקבה שלא כנגד הכבד טריפה אין אומרים בטריפות זו דומה לזו דה"נ ניטל הטחול כשירה וניקב בסומכיה טריפה, וכן כתב במרדכי להתיר היכא דניטלה המרה בשם ראבי"ה, אבל ראבי"ה גופיה עביד עובדא וציוה ללחוך הכבד כי לא רצה להכניס ראשו בין הרים גדולים כך כתב אע"ג שהי' נראה לו היתר, וכתב המרדכי פא"ט על זה אבל הרמב"ם כתב כל אבר שאמרו חכמים אם ניקב במשהו טריפה כך אם ניטל כולו טריפה בין שניטל ע"י חולי או ביד או שנברא חסר וכן אם נברא בשני אברים מאותו אבר טריפה דכל יתר כנטול דמי, וכן כתבו התוס' לאיסור אם ניטלה המרה ע"כ, וכן כ' הרא"ש פא"ט לאיסור אם נטלה המרה וכן היכא דאישתכח תרתי וכתב דלא דמי לטחול דבניקב הטחול יש חילוק בין ניקב בסומכיה לניקב בקולשיה משא"כ בשאר נקובים, וכן כתב כה"ג במיימוני בשם מהר"ם דהיכא דאין שום מרה או דאשתכח תרתי טריפה, וכ' עוד יש מיני עופות שאין להן מרה ואין להטריפה כיון דבכל אותו המין הכי הוא דאין להן מרה, זהו טבע שלהן וכתב בגי' בתוס' פא"ט דאיילים שאין להם מרה כשירה דכולהו הכי איתא, דין מחט שנמצא בריאה אם הריאה הובאה לפנינו שלימה ע"י נפיחה אז היא כשירה בין בקטינתא בין באלימתא בין קופא לגאו בין קופא לבר פי' לצד חוץ אבל לעולם כל המחט נבלע בתוך הריאה אם לא נפחה הריאה ונמצא המחט בחיתוך דריאה אחר שנחתכה הריאה טריפה דשמא אי הוי אתי לקמן כשהי' שלימה דילמא נקובה היתה כיון דחזינן מחט בתוכה חיישינן שמא ניקבה אותה מצד פנים ונקובת הריאה טריפה אפי' בלא נקובת הושט ולכך נהגו נקיי הדעת ש בקהלות הקדש לנפח הריאות ואח"כ לחתכו ואם נמצא בו מחט כשירה בכל מקום רק מסימפון לחבירו שהוא טריפה, ואם נמצא המחט בסימפון גדול של ריאה אפילו לא נפחו הריאה כשירה דאמרינן דרך סימפון נקיט ואתא, וכתב בסמ"ק במצות טריפה דהאידנא לא דיינינן בשום ריאה דין שלימה אלא דין חתוכה דאין אנו בקיאין עתה בנפיחה ואפילו נפחוה ונמצא שלימה דיינינן בה דין חתיכה ע"כ, ואם נמצאת המחט בכבד והמחט קטנה כעין שלנו דאמרינן נקובי נקיב ועייל דרך הכרס או הקיבה או הדקין ומהן יצא לכבד וטריפה ואם המחט גדול כמו המסמר יש חילוק גבי כבד בין לקופא לגאו בין קופא לבר פי' קופא לגאו ראש המחט שהוא עב וגדול כלפי סימפון הכבד כשירה דדרך הקופא וסימפון בא דאי אינקבה או הכרס או הדקין האיך היה העב של מחט תוחב ונכנס בכבד מבחוץ הילכך אפילו בחתיכה כשירה משום דדרך הסימפון בא ואי משום נקובת הכבד כדחיישינן גבי