ל”ו שערים מד

למעלה מצומת הגידין וכתב שכן סובר רב אלפס דדוקא בעצם השלישי שהוא בוקא דאטמא אם נחתך או נשבר ויצא לחוץ הוא דטריפה, וכן כתב במרדכי בשם ראבי"ה אבל מסיק הרא"ש דס' התרומה פסק כרש"י דאפילו בעצם האמצעי טריפה אם נחתך או נשבר ויצא לחוץ וכתב דכן נוהגין באשכנז ובצרפת ע"כ. ובסמ"ק וא"ז ובמרדכי כ' דבעוף טריפה אפילו לא איעכול ניביה. כתב בא"ז בהמה שאין לה אלא רגל אחת או שיש לה ג' רגלים ברגלים שלפניה כשר וברגלים אחרונים טריפה אם יוצאין למעלה מן הארכובה ונוגעין לארץ ומהלכת על שתיהן טריפה ואם אין נוגעין בארץ או שאחד עומד במקומו וא' שלא במקומו או יוצאין למטה מן הארכובה בכל הני דלדול בשר הוא וכשר ע"כ, הא דמפרשינן ג' עצמות בירך היינו דוקא ברגלים אחרונים אבל ברגלים שלפניה לא שייך ביה שום טריפות אפילו נחתך לגמרי או בצומת הגידין או נשברה העצם או נשמט אפילו סמוך לגוף של בהמה וכן בעוף בגפיו. אמנם בעוף אם נשבר הגף סמוך לגוף אז טריפה דחיישינן לנקיבת הריאה דהיינו הפקו שקורין תריף כי הוא שוכב בין הצלעות, כתב המרדכי בשם ראבי"ה וז"ל יש מן הגאונים שכתבו דוקא כשנשמט הגף חיישינן לנקיבת הריאה אבל כשנשבר לא אפילו סמוך לגוף. ואין נ"ל אלא צריך לבודקו ומחתכין העוף מלפניו ומניח הריאה דבוקה בצלעות כתולדותו ומכניס שפופרת כו', וכתב בהגהה במיימוני בשם ראב"ן דאף אם נשמר ברחוק מחיבורו צריך לעיין בצלעות לראות אם נצרר הדם יש לחוש לנקיבת הריאה, וצריך לבודקו ע"כ. ופי' בא"ז פא"ט האיך בדקינן מכניס קנה דק מגרגרת ונופח הריאה אם הרוח יוצא טריפה ואם לאו כשירה. כתב בס' התרומה דהיכא דנשבר העצם ויצא לחוץ או נשמט במקום שהוא נטרף בו ולא ידעינן אי מחיים או לאחר מיתה זימנין סגיאין מצינו לברורי כגון אם הושחרה המכה אז ודאי מחיים נעשה וכל היכא דלא מצינן לברורי אסרינן מספק ולא אמרינן נשחטה הותרה עד שיודע שנטרפה כגון גבי זאב שנטל בני מעיים דהכי הספק תלוי בחסרון החכמה ואם היה בקי היה יכול להבחין כיון שיש ריעותא אסרינן מספק וכל כה"ג רבי יצחק ז"ל ור' יצחק ב"ר יהודא דירך חיות דינם לנקר כמו ירך בהמה. שור ושה בכל הירך ובצנקרון ובכל הירך וכן לגררו ולהסיר גיד הנשה וחלבו וכל דין ניקור כמו של בהמה והנוטה לפנים אחרים מינות הוא כי לא חילקו רבותינו בין בהמה לחיה אבל גיד הנשה נוהג בבהמה ובחיה אבל לא בעוף. ושומן ג"ה ישראל קדושים הם ונהנו בו איסור ויש ליזהר בו דתנינן בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה בהן עשה ולא תעשה והעובר על דברי חכמים חייב מיתה: שער ל'

ניקבה המרה טריפה ואם ניקבה המרה והכבד סותמתה אמרינן בגמרא דכשרה ורש"י