ל”ו שערים מא

וכ"ש שאסור ליתנו לשפחתו או לכלבו שזה הוה הנאה ממנו. כ' בא"ז דיש להסתפק בב"ח שאסרו חכמים כגון שהי' צונן יותר מיום אחד או ע"י מליחה אם אסור בהנאה אם לאו המתירו בהנאה אין מוחין בידם כל כמה דלא אשכחן ראיה לאיסור ע"כ. דין ב', כשאין הכף ב"י הכל מותר הקדירה והתבשיל ואפי' אם אין כאן ס' לבטל, אבל מ"מ הכף אסור לכתחילה בין לבשר בין בחלב שהרי בלוע משניהם ונטל"פ לא שרו לכתחילה ובדיעבד בליעה ראשונה אינה אוסרת דאינה בת יומא אבל בליעה שניה אוסרת אפילו בדיעבד דכל זמן שהיא בת יומא. דין ג', כשחכם בא להתיר האיסור שנפל לקדירה או הכף שנתחב בקדירה בס' צריך לחקור אם לאחר שבא האיסור בקדירה הוסיפו מים בקדירה דאותן מים אינם מצטרפין וא"כ בתחילה שנפל האיסור לא הי' ס'. דין ד', נשפכו המים מן הקדירה וספק אם הי' ס' אם לאו לדברי רש"י דאית ליה טעם כעיקר דרבנן הו"ל סד"ר ולקולא ולר"ת דא"ל טעם כעיקר מה"ת הו"ל סד"א ולחומרא, וכתב בסמ"ק במצות בב"ח דנהגו כר"ת בטעם כעיקר, ודוקא מין בשאינו מינו אבל מב"מ מה"ת חד בתרי בטל ומדרבנן בעינן ס' אבל פלגא ופלגא אפילו מין במינו טעם כעיקר מדאורייתא ע"כ, והיכא שספק לאדם שאינו יודע לשער אינו קרוי ספק ודעת שוטים אינו כלום ואין להקל אפילו לרש"י. דין ה', לעולם אזלינן לחומרא כגון אם בשר של איסור נפל בקדירה של היתר לא משערינן בס' כ"א ברוטב ובחתיכות ולא במאי דבלע קדירה של היתר ואם נתבטל היתר בקדירה של איסור מש משערינן כאלו כל הקדירה איסור ולא כנגד מה דבלעה הקדירה מן האיסור בתחילה אלא רואין כאלו כל הקדירה איסור הוא אם בקדירה ב"י אבל אב"י מותר בדיעבד. ולכתחילה אסור דגזרינן אב"י אטו ב"י, כתב בא"ז עצמות של היתר מצטרפות להיתר אבל עצמות של איסור אין להצטרף עם ההיתר לבטל האיסור ואם שום אדם יתיר לא חשיב עובר על דברי חכמים אבל לא נכון להתיר כולי האי, וכותב הרא"ש פג"ה חתיכה של נבילה שנתבשלה ואח"כ נפלה לקדירה עצמות שבה מצטרפין לאיסור לפי שבלועות טעם הנבלה. מידי דהוי ליה טעם הקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בשל בה חלב ואפילו נתבשלה תחילה אותה חתיכה של נבילה בפני עצמה כשחזרה ונפלה בקדירה של היתר אע"ג דמשער כנגד כל הבשר שבה לא סגי בהכי אם שישער גם כנגד העצמות דשמא בשר הנבילה נתמעט בבישולו ונכנס טעם בעצמות וכתב בא"ז במס' ע"ז דקדירה הנאסרות משום ב"ב אפילו אב"י אם בשלו בה היתר צריך להוליך דמי הקדירה לנהר והמאכל מותר דבאסה"נ אין חילוק בין ב"י לאב"י ע"כ, דין ו', כאשר כתב רבינו ברוך בסה"ת כשחכם בא להתיר התבשיל המבושל בכלי של איסור ע"י שהקדירה אב"י צריך לחקור אם הוחמו בו מים תוך מעל"ע שנעשה בו האיסור שאז כך שוים המים לבדו כמו האיסור עצמו שכל המים נעשו נבילה כגון של"ה בהם ס' לבטל טעם פליטת כלי שבכל הקדירה וחזרו ונבלעו וא"כ צריך שהית הכלי בלי שום בישול