ל”ו שערים ד

אין צריך מליחה כלל, ולגירסת הגאונים ר"ח ורבינו גרשום צריך מליחה ולרש"י צריך מליחה קצת ואם צלו בשר בלא מליחה כלל מותר דדם האיברים שלא פירש מותר ואותו שנפלט שואב האור ואינו חוזר ונבלע דהכי איתא בגמ' פ' מפנין בהדיא דבשר חי מותר לאכול בלא מליחה כ"ש לצלי. [לפי האי טעמא לא הוי קפידא בעופות אבל למאי דנהיגין כרש"י במליחה לצלי א"כ גם בעופות צריך הדחה קמייתא בשביל המליחה כדאיתא בשער ג' אבל בהגהה באשרי בשם המרי"ח פ' השוחט איתא בהדיא דבשר לצלי א"צ הדחה קמייתא אפילו אם לא בא למלחו מליחה גמורא קודם לכן]

וכ' בסמ"ג דדין זה אינו נוהג בעופות שהן חלולין ופי' הדם מלמעלה למטה לתוך חללה והוי כמו פירש מחתיכה לחתיכה ועוד האריך ג. וכ' במרדכי פכ"ה דלא נהירא למהר"ם סבר' זאת ואומצא דאסמיק וכן ביעי וכן מזרקי אף לצלי בעי חתיכא מיהו כן כ' המרדכי פג"ה בשם התו' וכן כתב בסמ"ק במצות דם. ד. וחוטין שביד לדעת ר"י והרא"ש בעי חתיכה לצלי ואם וצלו קודם חתיכא אפילו נמלחו קודם אסורין החוטין אבל הבשר מותר כך כתב הרא"ש וכן כ' בה"ג גבי [ועוד כ' פ' השוחט ובס' התרומה בס"ט דאין מניחין כלי תחת הבשר אי צריכה לצלי אחרונה וע' גס במרדכי פכ"ה בדיני מולייתא בספק צפנת פענח דמוכח דשרי בדיעבד לכל הפחות מוח דמוקרא הוא דאסור והשאר מותר ולדעת שאר הגאונים חוטין שביד לצלי אפילו חתיכא לא בעי. ה. אומצא ביעי ומזרקא לא בעי חתיכא לצלי כיון דלא בליעי בתוך הבשר כמו חוטין שביד הכי איתא בהדיא פג"ה. ו. וזה לשון הר"י טרושין ויש נשים שממלאין תרנגולים בבצים ואין משהין. כשיעור מליחה ואין זה נכון כי הבצים נקרשין ומעכבים הדם מליפול על האור אך אין לחוש אם לא הודח אחר מליחה כי האור שורף הציר, וזה לשון יורה דעה ס' ע"ד כ' הרשב"א רצה למלוח צלי ולאוכלו בלא הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח שהאש שואבו ומונע המלח מלבלוע הדם, בד"א במלחו וצולהו מיד אבל אם שהא במלחו המלח בולע הדם ונאסר לפיכך מדיחין יפה קודם צליה ע"כ. ז. ונהגו העולם אם אירע כך דצלו בשר בלא מליחה להדיחו מן הדם הנדבק בחוץ קודם שיאכלנו ואף קודם שיטבול אותו במלח. ח. ובמקום שאין שם מלח אסור לבשל בשר אלא א"כ יצלה אותו קודם הבישול עד שיזוב דמו וכ' הרא"ש דשדרו ממתיבתא דהיינו חצי צליתו. שער השלישי

בשר שלא הודח בתחלה ונמלח אותו בשר אין לו תקנה עוד למלחו שנית כי הדם שעל הבשר הוא הוי דם האיברים שפירש ואסור וכח המלח מבליעו בבשר ושוב אינו יוצא ואסור ואעפ"י שמלח מפליט דם הבלוע היינו דם שלא פירש אבל דם שפירש כבר ונמצא עליו המלח מבליעו בבשר אך ראיתי ממהר"ם