ל”ו שערים לב

מותרת ולרש"י נמצא על קשר חלבון ונתפשט חוץ לקשר הביצה אסורה אבל לא נתפשט שרי ואם נמצא על קשר חלמון אפילו לא נתפשט חוצה לו אסורה הביצה דודאי נתפשט חוצה לו מקשר חלבון שהוא מכוון נגדו אבל נמצא שלא במקום הקשר בין בחלמון בין בחלבון הביצה מותרת והדם לחד שינויה אסור מדרבנן ולחד שינויה אפילו מדרבנן שרי ולחד שינויה אפילו אם נמצא על קשר חלבון הדם אסור מן התורה ולהכי כי נמצא דם בחלמון בכל מקום שהוא או בחלבון על קשר ונתפשט חוצה לה יש לאסור הביצה כחומר דיני שניהם ע"כ. ובסמ"ק במצות דם כתב בשם רבינו ברוך ממש כרש"י בדיני חלבון וחלמון וכתב דכן נהגו העולם. אבל בפנים הסמ"ק כתב שם דבכל החלמון אסורה הביצה כרב אלפס ע"כ. ואם נמצא דם על החלבון לאחר שנתבשל שאין מקום הקשר ניכר אע"פ שיש לחוש שמא מקצתו על הקשר ההוא לא חיישינן דס' דרבנן לקולא ודנין כמו שאנו רואין עתה בדם ביצים דרבנן. ובסמ"ק כתב במצות דם דאם ספק היה הדם על החלמון או על החלבון הוי ג"כ ספיקא דרבנן ולקולא, כ' ס' הי"ד מתשובת הרא"ש ביצים הטרופין בקערה ונמצא דם על החלמון של אחד מהן כולן אסורות משום דהחלמון שהוא דק ומתפשט ומתערב מאותה ביצה בכולן כיון שטרופין הן ואי דמי בזה שיזרוק אותו חלמון שנמצא עליו ע"כ, ולפרש"י שפירש גבי געולי ביצים מותרין אם נתבשלו ביצים טמאין עם טהורין מותרין דאמרי אינשי מיא דביעי לאו כלום הוא רק שלא יהיו טמאים קלופות או נקובים אבל לר"ת שפיר ההיא דגיעולי ביצים מותרין שהכו תרנגולת על רחמה ומפלת הביצים שלא נגמרו כל הצורך ואשמעינן שאינן אסורין משום אבר מן החי אבל ביצים טמאין אוסרין אחרים אם נתבשלן עמהן, ובספר התרומה בס' ל"א ובמרדכי פג"ה כר"ת, וכתבו דהא דמיא דביעי בעלמא לאו כלום הוא לשון בני אדם הוא ואין לסמוך עלה דהא מקשא עלה בגמרא ומשני שינויא דחיקא ע"כ. וכללא דמילתא הכי הוא דביצה של עוף טמא או של עוף טהור ונמצא בהן דם במקום שפרשנו שהדם אוסר ונתבשלו עם אחרים כין בקליפתן בין בלא קליפתן הכל אסור עד שיהא ס' בהיתר וכן כ' בא"ז פג"ה דצריך ס' לבטלה, והרא"ש פג"ה כ' דמסקינן דבעינן ב' בהיתר משום דאיכא ביצים גדולים וקטנים הוסיפו א' להשלים לס' בינוניות, כ' בי"ד ס' ס"ו דם דגים אע"פ שהוא מותר אם קבצו בכלי אסור משום מראית העין לפיכך אם ניכר שהוא דם דגים כגון שיש בו קשקשים מותר ודם אדם אם פירש ממנו אסור ג"כ משום מראית העין לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא מהן דם על הככר צריך לגררו אבל דם שבין שיניו מותר: שער כ"ד

ודבש דשרי אע"ג דבא מן הטמא וכל היוצא מן הטמא טמא לא ידעינן שריותה מקרא דזבת חלב ודבש דההוא איירי בדבש תמרים אלא דענין מדכתיב אך את