ל”ו שערים כט

כרוך סביב הפתילה הדולקת והלהב נוגעת בו מועט רק בצד אחד בקל הוא נמס ונוסף ואינו צריך להתחמם הרבה מכל צדדין כמו טיפה חלב רותח בתוך קדירה אבל הלב או שומן המונחים על הפתילה בנר של חרס או של מתכות מה שהוא נמס בפי הנר על הפתילה במקום שהוא דולק חשיב רותח ע"י האור כדמוכח בתוס' בפ"ק דחולין וכן באשר"י שילהי ע"ז גבי דין סכינים הנקחים מן הגויים דו"ק]: שער כ"ב

אמר שמואל דגים שעלו בקדרה מותר לאוכלם בכותח, פירש דגים רותחין שניתלו בקערה שאכל בה בשר רותח ואפילו הקצרה עתה צוננת הואיל ודגים רותחין או איפכא שהקערה רותחת והדגים צוננים דמ"מ כדי קליפה מיהא בלע אפ"ה שרי לפי שהוא ג"ט בר נ"ט כלומר הטעם נבלע ונפלט ב"פ קודם שיבא לידי איסור ואין פליטה כה"ג חשיב טעם וק"ל, וכ"ש אם נתבשלו במחבת של בשר דשרי בכותח דאיכא ג' נותני טעם קודם שיבא לאיסור מן הבשר למחבת ומן המחבת למים ומן המים לדגים ועדיין היתר הוא. וכ' בספר התרומה אע"ג שיש לחוש שהדגים או הירק או פירות או קטניות כה"ג שנתבשלו יגעו בבישולן במחבת עצמו ובולע מדופני הקדירה או המחבת עצמו והו"ל רק ב' נ"ט. מ"מ כיון דאיכא מים בכלי רוב טעם הכלי נתפשט במים והוסיף פכ"ה הרא"ש עוד סברא להיתר משום שהדגים או הירק או הפירות אינן בולעין מדופני הכלי אלא ע"י רתיחת המים חשיב ג' נ"ט ומסיק דכן מסתברא דנתבשלו איכא ג' נ"ט ושרי אבל נצלו לא, וכן כ' בסמ"ק במצות ב"ב בפנים דנהגו רבנן דה"ה נתבשלו ובהגהה כתב שם דנצלו לא, ובמרדכי פכ"ה כ' בשם ראבי"ה בשם ראב"ן דלא שנא עלו או נתבשלו או נצלו הכל שרי וריב"ן חתן רש"י כתב משמו דוקא עלו אבל נתבשלו לא וכתב בא"ז פכ"ה מעשה בא לפני רש"י בביצים שנתבשלו בשלו בקדירה של חלב ואסר לעשות מהן טפלות של בשר ולר"י נראה דהלכה למעשה אין חילוק בין עלו לנתבשלו וכן קיבל מר"ת שהורה כן הלכה למעשה ונראה לר"י א"ז דיש לחוש להוראת רש"י וביצים או דגים שנתבשלו במחבת של בשר אסור לאוכלו בכותח ובסמ"ק כ' דוקא דיעבד אבל לבשלם לכתחילה בשל בשר כדי לאוכלו בכותח אסור לכו"ע ע"כ וקערות של בשר שאכל בהן רוטב רותח היום והודח במחבת חולבת במים רותחין שהיד סולדת בהן והמחבת אינו בת יומא הקערות פשיטא דמותרות שלא קלטו רק טעם פגם מן המחבת של חלב וגם המחבת שרי דיש ג' נ"ט מן הבשר לקערה ומן הקערה למים ומן המים למחבת ועדיין היתר הוא שהרי המחבת אב"י ודוקא שהקערות מקונחות שאינם מלוכלכין מן המרק דאז ליכא אלא פליטה של הקערות במים אבל אם האחד מליאה שמנונית או שיורי בשר או חלב במחבת או בקערות הכל אסור דטעם ראשון הוא. [והר"י פכ"ח כ' עוד טעם לאיסור משום דהקערות נוגעות במחבת ונפלט טעם מזל"ז והוי טעם ב' דאיסור ולא פליגי אספר התרומה דלעיל דכתב דרוב הטעם מתפשט במים הוי ליה כמו עלו