ל”ו שערים כו

לחוש כששם הבשר במים צוננים בקדירה אולי פירשו לדופן הקדירה ולאו היינו ריביתייהו ונהגו להתיר ע"כ, ורבי' שב"ט מתיר בדגים אפילו פירשו לגג הדג וכן הבשר המותלע וכן בגבינה אפילו פירשו לגגו דהיינו ריביתייהו אבל ודאי אם פירשו לגמרי בבשר דגים וגבינה נאסרו, וכ' בא"ז פא"ט וראבי"ה מתיר בדגים וגבינה ובבשר המותר אפילו פירשו לגמרי, ותולעים הגדילים במים שבכלי או במים המכונסים על הארץ מותרין אפילו פירשו חיים לדופני הבור או הכלי מפנים מותרין דהיינו ריביתייהו אבל פירשו לדופני הכלי מבחוץ או חוץ לבור אסורין משום שהע"ה וכן מוכין שהן יבחושין קטנים הרגילים לגדל ביין ובשכר מותרין לשתות עם השכר והיין אבל אם סינן השכר והיין ואח"כ פרחו היבחושין למטה מהמשמרת או ניעור את היבחושין למטה אסורין וכן תולעים הגדילים בקמח מותרין ואם נשארו בנפה אסורין וז"ל תשובת הר"ח א"ז שכ' מהר"י בר מרדכי בפסקיו שקמח שהתליע בכד אפילו פירשו התולעים לכותלי הכד וחזרו לתוך הקמח ש שמותרין כמו משקין שהתליעו ופרשו לדופני החבית, ואומר אני כי שגגה היא ואיסור גמור הוא ושמעתי שר' אבי"ה זצ"ל עשה כן מעשה בקמח שהתליע וציוה להשליכו בנהר דונאי ולא רצה להתיר ולמוכרו לגוי שמא יאפה וימכרנו לישראל ע"כ. שער כ

אם נתבשל דג טמא עם דגים טהורים או פרי או קיטניות ויש בו תולעים שנתבשלו עם אחרים של היתר, ריב"א הלוי פירש דפעמים אפילו יש שם ס' אסורין לפי כשעירה את הרותחין עם הדגים הפרי או הקיטניות נשתייר האיסור בתוך הקדירה בסוף עם מעט היתר ומים ואסר כל מעט שעמו לכשנתערב אחרי כן אותו מעט עם השאר נאסר הכל לפי שלא היה שיעור לבטל אותו מיעוט שנשאר כבר ואוסרין האוסרין בנגיעתן אל המותרין בעודן רותחין, וכן הדין בביצים שנתבשלו ואח"כ נמצא אפרוח או דם באחד מהן כולן אסורין אע"פ שיש שם ס' בשאר ביצים ובמים מטעם האי חששא שמא נשאר שם ס' ימתין לערות חוצה עד שתצטנן או תצטנן הקדירה עם מה שבתוכן במים צוננים ואז כולן מותרין ואם הוציא בכף כל ביצה וביצה לבדה הכף אסורה לפי שהביצה חמה עדיין עליה חוץ למים וכל אותה שהוציא אח"כ בכף כולן אסורות ואמנם ר' ברוך כ' בספר התרומה שמותרים כולן כיון שיש רוב דגים חוץ למים והאסורים הנשארים בסוף הם מיעוט ובטלין הם בתוך אותן שהיו חוץ שהן הרוב ואי משום דנגעו אותן האסורין בכל אותן שבחוץ ואוסרין גם אותן אינו כלום דדבר שאין איסורן מחמת עצמן אלא שבלע איסור אינו אוסר דבר בנגיעתו לאחרת אע"פ ששניהם חמין אא"כ ישנו במים רותחין האיסור וההיתר יחד שהמים מוליכין הטעם בשאר חתיכה. והביא ס' התרומה בס' נ"א ראיה על זה דתניא טיפת חלב שנפלה על חתיכה כיון שנתנה טעם באותה חתיכה נעשית