ל”ו שערים כד

וחייב עליה אשם תלוי אם שייך בה כרת בודאי איסור, וכן מפרש מהר"י ממש"כ ר"י ההיא ואם נתערב באלף כולן אסורות שכ' דלא קאי אספק ביצה טריפה דהא ה"ל ס"ס. ור"י מפרש כיון דשייך בספיקא אשם תלוי כדלעיל קאי עליה שפיר והוי כודאי אבל אם האסורות בודאי כבר נתערבו בשתים אחרים דהשתא מותרין כולן מה"ת מטעם רוב אלא מדרבנן הוא דאסור משום דהוי דבר שבמנין אם שוב נפל אחד מן התערובות ברוב הכל מותר מטעם ס"ס שהכל בגוף אחד בלא תערובות נמי מותר ע"כ, ובסמ"ק במצות ובסה"ת בס' ע"ז וכו' שלא מתיר כשהספק הוא מה"ת וכו' מטעם ס"ס וכו' כ' דיש מפרשים דהא דספק טרפה מדברים החשובים שנתערב דאסור אפילו באלף היינו טעמא משום דטעם דס"ס בעלמא דשרינן היינו משום דאיכא למיתלי ברוב ובדברים החשובים לא מהני טעמא דרובן דהא אפילו באלף לא בטלין והאי טעמא ליתא דמעשר שני יוכיח דאינו בטל ברוב ואפ"ה תלינן ברוב: שער י"ט

דין תולעים לפרי אם נמצא תולעת בתוך הפרי בעוד שהי' הפרי מחובר באילן אז התולע אסור משום השרץ השורץ על הארץ כשמואל דאמר קישות שהתליע באיביה אסור אך אם גדל התולע אחר שנתלש הפרי מותר התולע אם לא יצא לחוץ לפירי לעולם אבל אם יצא חוץ לפירי אפילו ע"ג הפרי אסור, ור"ת וריב"א ותשובת רש"י פסקו דלית הלכתא כשמואל אלא סומכין אדיקא נמי דאיסור התולע דוקא באילן עצמו ולא בפירות או בקיטני' ובלבד שלא יהא הפרי או הקיטני' ניקב לחוץ שאז יש לחוש שמא יצא לאויר העולם והוה ליה שהע"ה ואסור ונהגו העולם כפר"י שגם בה"ג ובשאלתות דרב אחאי פסקו כשמואל וכן פסק רב אלפסי והמרדכי וראבי"ה כתבו דאף לר"ת וריב"א ורש"י אם נמצא התולע בתוך השומר שהוא קליפה ארוכה החיצונה הנופלת ע"י דישה אסור התולע כיון שסופה להקשות הוי כמו אילן ואותן התולעים הנמצאים בשומרי קליפה קיטני' ופולין כשהן לחין אסורין כי רגילין לין לבוא בעודן במחובר בארץ אמנם קיטניות ופולין שנמצא בה תולע כשהן בלא קליפה ושרביטין בזמן שהן יבשין ולאחר בישולן נמצא בהן בקערה זיזין כמו זבובים קטנים ותולעים מותרין דאותן תולעים אינן גדולים עד למחר שנתלשו ואין לחוש שמא יצאו בעודן חיים וחזרו דאם איתא דיצאו שוב אין חוזרין בתוך הקיטניות ע"כ לשון רבינו ברוך, וראב"ן כתב פירות שהתליעו בין בתלוש בין במחובר וכן בעדשים וכן בפולין אסור לאוכלן עם התולע כיון דאיבעי לן פירשו לאויר העולם מהו ועלתה בתיקו, א"כ כולהו אסירי דתיקו דאורייתא לחומרא ואית לן למימר פירשו וחזרו, וכן כתב ראבי"ה בשם אביו רבינו יואל הלוי בפירות הגדילים מהארץ דאיכא למיחש משום שהע"ה אהני הוא דאיבעי לן פירשו לאויר העולם מהו וגזרינן, וכתב בס' התרומה בס' ל"ד דיש מחמירין ונותנין פולין במים