לדוד אמת צה

עיניה צרה באורחים נו"ה שלוקחים שפע עיין כחם תרומה. ועל פי פשט הסוד האש' בחינת דין והדין היא קצבה ומדה ומשו"ה עיני' צרה: צ"ה ב' י"ב לזה ע"ש וי"ל דסובר רבינו דהוא אסמכתא בעלמא א"כ כוונת רבינו לתת טעם למה לא נכתב בפירוש ודוק הטב. צ"ו ב' ו' ואפשר דהא והא איתא דט"ו שעות לומדי' וט' שעות לאכול ולישן ולכל צרכיהם אבל מרוב קדושת' גם הט' שעות אפי' בחלום היו דבקים בו יתב'. ומצינו לרבי' האר"י ז"ל דכשהי' ישן בליל' נשמתו עול' לישיב' ש"מ ומגלין לו רזי תורה וכן כשהי' ישן ביום שבת כנודע ממעשה מהר"א הלוי ז"ל ובהכי ניחא מ"ש רבינו דאפילו בחלום היו בחפצי שמים ודוק. צ"ט ב' י"ח ואפ' עוד לומר דבנדון מהרח"ו ז"ל היה מתעצל להשלים התקון והתשוב' ומ"ש ועדיין לא השלי' תשובתו היינו מעצלות שזה מור' שלא הכיר בגודל חטאו ומשו"ה הקפידו מן השמי' על מהרח"ו ז"ל אך רבי' מיירי שקבל תשוב' ורוצה לעשותה מיד כי לבו מר לו וטובה מרדות א' כו' ודוק ודברי מהרח"ו כהוייתן לא ראיתי רק מה שהביא הרב סלת בלולה מס' יין המשומר: ק' א' י"ז וי"ל דעל שלא האמינה ודאי שכבר תקנה שהרגיש' בחטא אך זה שכזבה כא הי' חטא בעיני' וע"ז נענשה. א"נ אפשר דסבר רבי' דעל שלא האמינ' לקתה שבאה לו נשמ' מנוק' ועדיין יש לצדד ודוק: שם שם כ"א גזלת עני וכמו שדקדק הרב הגדול מהרש"א בקלורית לעין אמנם רמז כן צ"ל. ק"י ב' ו' ואפש' כמ"ש בתנחומא דלא בחר ה' ביש' אלא בעבור הענוה ולכן נתן לנו את התור' על ה"ס ע"י משה רבינו ע"ה עניו מכל וזהו לעיני כל יש' בראשית אותיות בשארית פי' אשר עשה משה העניו לעיני כ"י הכל היה בשארית כמשז"ל לשאר עמו שמשים כשירי' וז"ש לשארית נחלתו מסיבת שאריתיה' הם נחלתו ולזה צוה ואהבת לרעך כמוך ואי אפש' זה אלא בענוה וז"ש זה כלל גדול בתור' שלא נתנה אלא בשביל הענוה. קי"א א' ח' וס"ת גי' מתת כלו' מתת אלהים למשה שזכה לזה. שם ב' ט"ז והראשונים פירשו כי אשה חסר ה' ממספר איש והם ה' דברי' שנותן לה איש שארה כו"ע אהב' שלום וז"ש מצא אשה שמכרת שחסר' ה' ומשלימ' הבעל מלא טוב. וזהו חות דרגא בו' שתדע ותכי' בחסרונ' אבל אם היא במעל' ודעת' שהיא א לו כמספר