לדוד אמת צד

בדברים אחרים דף ק"ז ע"ג ומה טוב ומה נעים לפי תי' זה לשון הירוש' שהביא הגאון והרי הוא כמבואר. גם רמת קצת מ"ש מז"ה והבאתיו שם בפ"ע שמצו' שעוש' הרשע יש בהם מעט אור וחיות' כו' ע"ש וז"ש נותנין לו שכר מצות קלות שיש בידו בעה"ז וקרי להו קלות שיש בהם מעט אור וחיות ודוק. מ"ה ב' ו' אף זו ובדרך חטאים לא עמד כצ"ל: נ"ט א' ט"ז קרבנות הצבור והיחיד ולא נשאר כצ"ל. ס' א' ט"ז הבאים ממילא וחרבן הבית וגלות השכינה כ"י וזה כצ"ל ס"ז א' ח' להרים דגלו משאר כצ"ל, ב' ט"ו כי באלה כלומר האמורים דהיינו כצ"ל. ע"ב א' ט"ז ודע כי הקלאוו והקנמון כו' אחר זמן נתברר שהחששא היא בקלא"וו לבד לא בקנמון שהוא הקניל"ה. ע"ה ב' י"ב המנהג זה שנים רבות בעה"ק ירושלם ת"ו כו' הכי נהוג בעה"ק צפת תוב"ב מזמן שנהגו כן בעה"ק ירושל' וחברון ת"ו, והגם שיעלה על לב להשיב על זה. מ"מ כבר כ' הר"ן להריב"ש והוא בתשו' הריב"ש סי' דאפי' בעניני העולם יש לברר הדרך הבטוח מערעורי' ק"ו בדבר המשפט ע"ש וה"נ נאמ' דהואיל ונפק מפומיה דרב הנז' על כל פנים לא ימלט מספק, ונכון שלא ליכנס בספק ודוק. פ"א א' כ"ב ומשו"ה מייתי לה מהכא נ"ב ע"ד מלפנו מבהמות הארץ ומעוף השמי' יחכמנו. ואפ' להיו' כי האדם מחומ' קרוץ יש לו טענה כי החומר גורם וז"ש אדם ובהמה תושיע ה' מסיב' שהוא בהמה מחומר קרוץ וע"כ מלפנו מבהמו' שיש לה חומר יותר עכור ולפחות נלמוד מהם. פ"נ א' ג' כו' ע"ש ואפש' לנו גימט' אלהים מדת הדין. פ"ז א' ך' וההיא מימרת רב. ותו דהרמב"ם כצ"נ. פ"ט ב' י"ג ורבו של הסמ"ג. ולפי הנראה רבינו יצחק מויינ' תלמיד רבינו כמו שכתבתי במ"א ומהר"ם תלמיד ר"י מויינא א"כ הוא תלמיד תלמידו כמבואר ודע דבקצור סמ"ג עשין מ"ג מזכיר למהר"ם מרוטנבורג. אמנם בסמ"ג גופיה ליתי' ע"ש והגם דקצור סמ"ג נראה דהסמ"ג הוא עצמו חיברו. מ"מ נרא' דזו הגהה מבחוץ שכ' אחד חכם. והניחוהו בפנים ודוק. צ"ג ב' ט"ו לאוקמיה תוספת שבת כפשטן אי אשכחן דחד מרבוות' קמאי סבר הכי ומה גם עתה כיון דרבינו כצ"ל. צ"ד ב' ו' דלאו משנ' חסידי' היא ואיסורא כמי איכא אלא כונתו כצ"ל שם שם ד' דבעלמא אשה עיניה צרה. ועד"ה יש מי שפירש אשה מ'