לדוד אמת צג

למקומ'. ואפש' לידחק דמ"ש סמך גאול' לתפלה לאו דוקא אלא דברו ברות שהי' מחבר הדודים יחדיו כמו שהוא כונת סמיכות גאול' לתפלה. א"נ אפשר דלא הי' מתפלל שהי' תורתו אומנתו שפטור מתפל' או עוסק בצרכי צבור שפטור מתפל' כמ"ש הרמב"ם והוא מהתוספת' וחזקיהו הע"ה הי' תורתו אומנו' ואיזה פעם שהי' מוכרח לעסוק בצרכי צבור גם הוא פטור ויתכן דפעם או פעמים בעוד שעוסק בצרכי צבור היה גומר והי' שהות להתפלל ואז התפלל טרם שיתחיל ללמו' ובין הדבקים סמך גאולה לתפל'. ואיידי דחביבא ליה באות' תפל' הי' בוכה. ועוד יש לצדד ודוק: ל"ז ב' י' ועצלה תפיל. ואפש' זה רות והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי דאמרינן בספרי פ' תבא אין והי' אלא מיד ת"ש והי' מיד אם שמוע תשמעו אל מצותי שצריך לעשות המצות מיד, ומצינו שהקפיד על משה ר' ע"ה שנתעסק במלון תחיל'. א"כ והיה אם שמוע רמז לקיים המצות בשמח' כמשז"ל אין והי' אלא שמח'. א"נ רות שצריך לקיי' המצות ליחד קב"ה בדחילו ורחימו ורמוז בתיבת והי' כמו שכתבנו בעניותינו במקום אחר כי ו"ה קב"ה י"ה בדחילו ורחימו כנודע. וזהו והי"ה עקב תשמעון וכיוצא פסוקי' אחרים: מ' א' י"ב גימטריא קע"ו יש קע"ו פסוקי' באלפא ביתא כצ"ל שם ב' י"ד ותגד לבני ישראל קשים כגידין תגד ר"ת כצ"ל: מ"ג א' ד' לא ביזה תלמיד חכם וכל אדם כצ"ל. מ"ד א' ח' לשנא' אחת הית' שהיא מכוערת ביותר שהיא מכסה אהבה כצ"ל והפירוש הזה שמעתיו משם הרב כמהר"ר פייאנו שהיה רב ברומא ואנקונה זלה"ה. שם שם שם ט"ו מרובים מזכיותיו ונדון אחר רובו וכדי בזיון וקצף כצ"ל יראה בעיניך מ"ש בירושלמי הביאו בס' חסידים סי' תר"ה ממגילת סתרים לרב נסים גאון ח"ל רובו זכיות ומיעוטו עבירות מיעוט עבירות נפרעים ממנו בעה"ז כו' רובו עבירו' ומיעוטו זכיות נותנין לו שכר מצות קלות שיש בידו בעה"ז כו' רוב זכיות יורש ג"ע רוב עבירות יורש גהינם עכ"ל, ומאחר שאמרו שהמתכעס בידוע שעונותיו מרובו' מזכיותיו הרי יורש גיהנם. ואגב אומר דלשון הזה הוא מקיי' ומאשר מ"ש הרב כלי חמדה בטעם שהקב"ה פורע לרשע מצות שעשה בעה"ז כפי שנדון אחר רובו כמ"ש בעניותי בספר הקטן פתח עינים בקידושין דף קל"ז ע"א וע'