לדוד אמת ט

בברכי יוסף א"ח סי' קל"ד ע"ש באורך וגם מאי דמייתי ה"ה מהזהר יש להעמידו בכך): נהגו לנשק הס"ת כשמביאין אותו וכשמוליכים אותו: ז כשהס"ת בתיבה אם גבוה עשרה ורחבה ד' אין הצבור חייבין לעמוד וכן כשהס"ת בארון והארון פתוח אין חיוב לעמוד. ויש נוהגים לעמוד כשהארון פתוח: ח לפזר עלי ורדים על הס"ת מותר אך לפזר בהיכל בין הס"ת בי"ט אסור דמוליד ריחא: ט להוליך אבוקה לפני הס"ת ביו"ט יש אוסרין ויש מתירין: י לא יאחז ס"ת בלי מטפחת. (ב) מותר לאחוז בעמודי ס"ת בלי מטפחת וכך מנהג העולם. (ג) הרוצה להחמיר שלא ליגע בעמוד ס"ת אלא בהפסקת טלית רשאי ובלבד שיהא בצינעא ע' מחזיק ברכה סי' קמ"ז יא אם נפל ס"ת מידו צריך להתענות (ב) לפי הדין אין רואה ס"ת שנפל חייב להתענות אך נהגו להחמיר כן כתבתי בתשובה בספר חיים שאל סי' י"ב): יב כשמוליכין ס"ת מקהל לקהל טוב שילוו אותו עשרה: יג המוליך ס"ת לתיבה יוליכנו דרך קצרה ויחזירנו דרך ארוכה: יד אם נהגו דאם יש ס"ת לבעל שמחה קורין בו באותו שבת ויש שני שמחות ולכל א' מבעלי השמחה ס"ת. חתן קודם למדליק אבי הבן קודם לחתן. בעל הברית קודם לאבי הבן. (ב) אם שתי השמחות ממין אחד. ת"ח בעל הוראה קודם למפולפל שאינו מורה. ת"ח קודם לע"ה כהן קודם ללוי לוי קודם לישראל. וכששניהם שוין אבות הבנים קודם מי שנולד בנו ראשון וכן המנהג. ואם נולדו בשעה אחת, וכן חתנים ומדליקים יטילו גורל. ומי שיש לו ס"ת שכתבו או קנאו בממונו קודם למי שבא לו מירושה וכן מי שס"ת שלו בקהל קודם למי שס"ת שלו בקהל אחר (ג) מי שכתב ס"ת והקדישו והמנהג לעשות שמחה ולקרות בו והי' בפ' יתרו שמנהגם שמדליקין הקהל וקורין בס"ת של הקהל. יש מי שאומר שהקהל נדחין. וכן אם יש אבי הבן שיש לו ס"ת והמנהג לקרות בס"ת שלו נדחה מפני חינוך ס"ת שהקדישו עתה בשבת זו וכן מי שקנה ס"ת והוא אבי הבן יש לו לכבד למקדיש ס"ת להוליכו לתיבה: טו בחור שנשא אלמנה לא יוציאו ס"ת בשבילו ואם הוא רוצ' להוציא ס"ת אין למחות בידו. ואם הוא בשבת שיש ספר שני יקח החתן ספר שני ויקראו ואברהם זקן מתוך חומש: