לדוד אמת י

טז בחור שנשא אלמנה ביום רביעי ורצה שיוציאו ס"ת בעדו ביום שבת שהוא ד' לחופתו יכולין להוציא בשבילו

טו"ב אבל שהי' בבהכ"נ יום ב' וה' ונתנו לו מצוה בפתיחת שערים וכיוצא מותר לעשותה (ע' ברכ"י יו"ד סי' שפ"ד)

סי' ד' הקמת ס"ת

א חייב החזן להקים ס"ת ואפילו בט"ב להראות לעם כתיבתו (ב) יש מקומות שאינם מקימים ס"ת וטעמם שחששו שמא יפול הס"ת ח"ו או שלא לאחוז ס"ת ערום המערער על זה מחשיך עצה וראוי לנזיפה על שאמר דק"ק ח"ו קיימי בארור. (מהר"ר משה מרייו בתשובות כ"י מרבנן קשישאי איטליא בזמן הגאון מהר"ן טרבוט): ב יש נוהגים לעשות הקמת הס"ת אחר הקריאה והמנהג נכון הוא: ג אין לכרוע ולומר וזאת התורה אלא כשהס"ת פתוח נגדו ואז יכרע נגד הכתב ויאמר וזאת התורה: ד מי שהוא בעזרה והוא בעושה פלא קודם שירה חדשה ובביה"כ הוציאו ס"ת יביט בס"ת ויאמר וזאת התורה כו' (כן כתב ה"ה מתשובת הרב כנה"ג ז"ל ונ"ל דהמתפלל בכונות האר"י זצ"ל לא יפסיק בפ' וזאת התורה רק יביט בס"ת ויחשוב הפ' וזאת התורה בלבו):. ה טוב להסתכל היטב באותיות הס"ת מקרוב עד שיהא מכיר לקרותן. (ב) נשים נדות יש שאינן נכנסות לביהכ"נ ואף בימים נוראים שנכנסות אין רואות בס"ת (ה"ה כתב דבאר עשק תמה על זה ע"ש וכתב הרב יד אהרן סי' פ"ח דאין כאן תימה), (ג) אם בתוך מ' לזכר ופ' לנקבה נמנעות מוחין בידן (ד) י"ל פסוקי תורת ה' תמימה כו': ובמקום שנהגו דפתיחת שערים גדול ממצות רמונים אין לבן ותלמיד לפתוח כשאביו או רבו עושים מצות רמוכי' אא"כ מחלו: ז אם הי' הולך לעשות פתיחת שערים או לשום רמונים בקהלו וקראו לו לס"ת בקהל אחר הסמוך יניח מצות אלו וילך לקרות ס"ת דחמיר (עמ"ש ה"ה וברכי יוסף א"ח סי' כ"ה וסי' תרע"ג): ח ביום שיש ב' ס"ת נהגו להוציא שניהם כא' ואם שכחו והוציאו הא' ונזכרו בעודם קורין בסדר היום אין להוציא ספר שני עד גמר קריאת סדר היום: ט אם חשב בלב להקדיש ס"ת אשר לו או חפציו בשבת יו"ט לא יקדישם בשבת וי"ט וכן