לדוד אמת ח

אותה הימנו אם לא שיש טענה נגדו ואפילו בדבר דמזמן לזמן קאתי אא"כ נתברר שמחל ונתיאש. ג' אפילו אם המחזיק ע"ה אין מסלקין אותו כדי שיזכה ת"ח. ד' ונראה דאם לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת עשרת הדברות לזקן א' ואח"כ לקחו הקהל חכם א' והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשרת הדברות בזה וכיוצא זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה כנ"ל. ה' אין זה אלא במעבירין לגמרי ממנו המצוה והכבוד אבל אם א' רוצה לזכות גם הוא במצוה והראשון יעמוד במצותו אין הראשון מעכב (ע' ארח לצדיק א"ח סי' ט"ו) ו' אין ירוש' במצו' כשהחזיק בחנם אבל אם קנאה במעות לזמן זוכים בה יורשיו: יד רוב יחידי הק"ק שרצו להשאיל ס"ת לקהל אחר אף אם אין פרנסי' בקהל כופין המיעוט שמוחין בידם: טו מי שבידו מינוי או מצוה והשליכה אחרי גוו קנסינן ליה שלא יחזור לה: טז ראובן התנדב במצוה סך כך וכך ובא רעהו והוסיף עליו והגבאי רוצה לתת המצוה לראובן כי המוסיף עליו אינו בטוח חייב ראובן לקחת המצוה ולתת מה שהתנדב בתחילה: יו קנו מצוה לש"ץ ויום אחד לא התפלל שלא הי' שם והתפלל אחר אם כשברכו מי שברך אמרו שיעשה המצוה ראובן הש"ץ עתה שהתפלל אחר שורת הדין שזכה בעל החסרונות והוא יעשה המצוה ואם במי שבירך אמרו סתם שיעשה המצוה הש"ץ כל המתפלל יעשה המצוה

סי' ג' מנהגי עת הוצאת ס"ת א העם אשר בחצר ביהכ"נ או בעזרה בשאר התפלה יבואו לראות הוצאת ס"ת והכנסתו: ב המוציא ס"ת נוטל בימין ונתנו למקבלו בימין ויעלהו לתיבה בימין ויתנו לש"צ בימין ומקבלו בימין והמוליך ס"ת מחבקו בזרוע ימינו בחיקו שהוא אמצע הגוף כנגד לבו: ג יש נוהגים להקיף ס"ת פתוח בכל ביהכ"נ לזכות לכל האנשים ונשים שיראו אותו והוא מנהג עה"ק ירושלם תובב"א: ד טוב לעמוד משעה ששומע קול המוליך ס"ת שעתיד לבא לפניו ולראותו (ע' ברכי יוסף י"ד סי' רפ"ב): ה מצוה להשתחות לס"ת (כ"כ ה"ה ותשו' מהריק"ש והעיקר להשתחוות דוקא כשהס"ת פתוח ורואה הכתב כמ"ש