לדוד אמת ז

ואם בעל המצוה יכול לעשותה ואין סיבה מחמתו מונעת יכול לתת המצוה למי שירצה ב' מי שקנה קריאת ההפטורת וקראו לעלות בתור' בשבת שלא יש כי אם ספר א' יכול לעלות ולהפטיר ואם ירצה למנוע עצמו יכול למכות אתר במקומו להפטיר ואין בעל החסרונות יכול לפצות פה ואם בשבת שיש בו ב' ספרים עבה בין הקרואים לא יעלה הוא להפטיר אבל יכול למנות אחר במקומו ואין בעל החסרונות יכול לעכב (ע' מחזיק ברכה סוף סי' רס"ד): ט אם יש תקנה שאבי הבן דוחה כבעל המצוה להוליך ס"ת לתיבה וכשיש ב' אבות הבנים הנולד ראשון אביו קודם. ראובן קנה המצוה ובתוך זמן מצותו יום ג' נולד בן לשמעון ויום ה' כולד כראובן ראובן קודם ואם יש מנהג יעשו במנהגם והנולד בנו ראשון אפילו מילה שלא בזמנה הוא קודם לאבי הבן שנולד לו בן אח"כ והיא מינה בזמנה: י אם כא הי' אבי הבן בקהל נהגו לתת המצוה לבנו או לאחיו ואם יש אבי הבן אחר בקהל אף שבנו נולד אח"כ הוא יעשה המצוה ואם שני הבנים נולדו ברגע אחד מי שהוא ראוי יותר לפי חכמתו וכיוצא קודם וכן אם אין מנהג להקדים לאבי הבן שנולד בנו ראשון כשיש ב' הולכין אחר חשיבות האדם להקדימו: יא יש להם תקנה שכל שבת קורין בס"ת א' הן מספרי הקהל או מספרי היחידים. והמדליק שיש לו ס"ת דוחה כיחיד שנוגע לו להוציא ס"ת שלו בשבת ונהגו הקהל להדליק בכמה שבתות מכללות הקהל ומוציאין תדיר הס"ת של הקהל. והיחידם טענו כי זהו סיב"ה שאין קורין בס"ת שלהם לעולם באותם שבתות הדין עמהם. ויש לפשר ביניהם שיזכו היחידי: שס"ת שלהם יקראו בהם באותם שבתות לעתים רחוקות לפחות: יב יחיד שהחזיק שיקראו בס"ת שלו ואח"כ קנו הקהל ב' ס"ת יקראו הקהל בס"ת שלהם שבועיים ובס"ת של היחיד שבוע: יג יחיד רגיל במצוה ונאנס או העני ונתנו הק"ק המצוה לאחר ואח"כ העשיר ורצה שיחזירו לו המצוה. אם בשעה שניתנ' המצוה לשני היה סיפק ביד הראשון לתת כמנהג ולא חפץ בה והו' עצמו נתנה לשני או הקיק מדעתו איבד זכותו אבל אם כשניתנה לשני לא הי' סיפק ביד הראשון לתת עתה שהשיגה ידו חוזר למצותו ב' מי שזכה באיזה כבוד או מצוה בק"ק אין מעבירין