לדוד אמת עו

נגד ההלכה ואזלינן בתריה דיכול להיות כהלכה דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר ומ"ש רבינו יונה בפי' הרי"ף במשנ' וז"ל והלכ' כת"ק שמברך עליהם תחילה שהכל וכן עמא דבר לברך עליהם מתחי' שהכל ובסוף בנ"ר עכ"ל לא תיקשי לדברי הרב הגדול מהרח"א שפי' פוק חזי דהמנהג הפך הדין ואין בידינו לבטל דהרי רבי' יונה כתב והלכה כת"ק וכן עמא דבר וגם תיקשי לדברינו הנז' דיש לומר דלאו דוק' קאמר רבינו יונה לשון זה ואינו כדאמרינן דהא בעי בש"ס הלכתא מאי וא"ל פוק חזי וכו'. ומאי דכתב הרב מהרח"א ואף שהוא הפך הדין אינו בידינו לבטל המנהג בעלמא קאמר דאם המנהג הפך הדין כמי אזלינן בתריה אבל הכא לא שייך לומר שהוא הפך הדין

והא דבעי הלכתא מאי אף דת"ק קאמ' שהכל והוא בלשון סתם ראיתי בתוס' רבינו יהודה כ"י שכתבו וז"ל ר"ט אומר בנ"ר והוא לא הי' מברך על הווים לאחריהם כדאשכחן באמוראי דלעיל שהרי לא מצינו ברכה אחריהם אלא זו בלבד. הלכתא מאי משום דהוה מסתבר ליה טעמיה דרבי טרפון דברכ' חשוב' היא מיבעיא ליה מאי בעי ברוכי עכ"ל והכי אמרינן פ"ק דעירובין די"ד ללישנא קמא דבעי רבא בר רב חנן לאביי הלכתא מאי בשיעור לחי משום דמסתבר כר' יוסי ואהדר ליה פוק חזי מאי עמא דבר דנהגו כרבנן ובדברי התוס' הנז' שכתבו שהרי לא מצינו ברכה אחריהם אלא זו בלבד מוכח דפשיטא להו הסברא שכתבתי בבר"י דלברך בנ"ר בתחילה ובסוף הוא חוכא ואיטלולא וכן אני אומר שהוא סבר' רש"י והרמב"ם בפי' המשנ' ורבינו יונה והריטב"א שם בעירובין דפירשו דרבי טרפון דוקא בתחילה קאמר אלא דהריטב"א שם מייתי בשם רש"י דר"ט לאחריהם קאמר ודוח' דבריו דלישנא דמתניתין לא משמע הכי ועוד מדאורי' בנדה ולרבי יצחק דמברך אחריהם כו' ע"ש ובודאי דנסחא אחרת הי"ל להריטב"א ברש"י דבנסחתנו ברש"י שם מייתי פי' זה ודוח' אותו ממ"ש ולרב פפא כו' כדחיית הריטב"א השנית וגם מ"ש הריטב"א ולרבי יצחק כו' נר' דט"ס הוא דנסחתינו בש"ס ונוסחת הראשונים הוא ולר"פ שמברך אחריהם וכו' דרבי יצחק סבר דמיא לא

ונמצא דהראשונים רובא דאיתיה קמן סברו דלא כהרשב"א