לדוד אמת עה

רבינו יהודא שהביא בשבלי הלקט הנז' יש לי משא ומתן דמשמע מינה דיש חילוק בין מנהג דברשות לשאר מנהגים ולא משמ' כן משאר פוסקי' ועמ"ש הרב פר"ח שם במנהגי האיסור סעי' הנז' ואין הפנאי מסכים להאריך כל הצורך

הדרן למאי דאתאן עלה דמאי דאתמר סוף פרק כיצד מברכין על ברכת המים ופוק חזי מאי עמא דבר לא מיקרי איפסיקא הלכתא אלא שנהגו כך וכמו שפירש הרמ"ק והכי משמע מדברי תשובת רבינו יהודה בר קלונימוס שהבאתי וכן משמע מהרא"ש ז"ל שבפסקיו השמיט הא דרבא בר חנן ששאלו לאביי הלכתא מאי והשיבו פוק חזי מאי עמא דבר לפי שאין בדברים הללו פסק הלכה והביא בסמוך דברי רב יצחק בר אבדימי וכתב וכן על הירקות וכן על המים כרב אשי דאמר כי מדכרנא עבידנא ככולהו דאלימא ליה מילתיה דרב אשי טפי ממ"ש פוק חזי מאי עמא דבר ואי אמרת דמ"ש פוק חזי היינו פסק הלכ' הו"ל להרא"ש להביאו ועיין מ"ש הרב מעדני מלך וגם דברי רב אשי אינם בסוג פסק הלכה דעלמא כיון דאמרה בהך לישנא כי מדכרנא

וכבר כתיבנא בעניותין בס' הקטן מח"ב דאי פוק חזי ומאי עמא דבר היינו פסק הלכה איך אמוראי בתראי איכא מאן דמברך בסו' איכא מאן דלא מברך דהרי רש"י והתו' והמרדכי פירשו פוק חזי מאי עמא דבר שמברכין בתחילה שהכל ולבסוף בנ"ר. ולפ"ז אי הוא פסק הלכה איך אמוראי בתראי מר בריך אחריהם ומר לא בריך ומה גם לדעת הרשב"א דיש צד דר"ט מברך תחילה וסוף הכי א"כ לצד זה כי בעי הלכתא מאי וא"ל פוק חזי מאי עמא דבר אמר ליה על לפניהם ואחריהם ואיך אמוראי פליגי אם הוא פסק הלכה אלא משמ' דהא לישנ' דפוק חזי אינו פסק הלכה

ונראה בעיני דגם הפר"ח אין כונתו דפוק חזי מאי עמא דבר הוא הלכה דכל עסקו של הרב פר"ח אינו אלא לומר שהמנהג שהוא נגד הלכה צריך לבטלו והוכיח כן מכמה מקומות ובכללם הוכיח מכאן דשאל דאפשר דהמנהג אינו כהלכ' והשיבו לו שאין המנהג הפך הדין ותכלית מבוקשו הוא זה והא דקאמר הרב בדבריו שהוא מכוון להלכ' הוא אגב שיטפא ור"ל שאינו