לדוד אמת עב

בליקוטי תורה הנדפס סוף וילך ע"ש: טז סעיף י"ט סק"ב ועדיין מחזיקים לכתוב וו"י העמודים כו' עיין בזוהר פ' פקודי דרכ"ו ע"ב דרזא דאורייתא על ו"ו קיימא ועוד האריכו שם ברזי דו"ו העמודים ועיין מ"ש בספרי ברכ"י י"ד סי' רע"ג ודו"ק

טוב סי' י"ב סעיף ב' סק"ה בסופו עיין בספר הנכבד מנחת שי כצ"ל: חי פ' נשא בנשיאים נמצא ס"ת שכתוב בו צורי בסוף שיטה ושדי בתחילת שיטה שלאחריה פסול ומוציאין ס"ת אחר שו"ת אור ישראל למהר"י ליפשיץ סי ס"ג ושם האריך הרב ז"ל ללמד דעת כיצד הוא תקונו עש"ב

יט סעי' י"ב יש להחמיר כו' עמ"ש הרב מהר"י ליפשיץ בשו"ת אור ישראל הנזכ' סי' ס"א עש"ב: כ שם סעי' כ"ג חסר לשון וכצ"ל והלשון מגומגם דכיון דהו' כשר כמות שהוא מאי קאמר שיתקנוהו שלא להוציא ס"ת אחר. ובמקו' הדין שהם דברי הפר"ח הכשיר בפשיטות ואולי חסר לשון או איזה מ"ס ואין כאן מקום להאריך כצ"ל ושם בס"ק ב' חסר חצאי לבנה

כא סימן ט"ו סעיף י"ח ומ"מ נ"ל דלא יברך בכה"ג אפרש שיחותי דבס"ת שאין בו תגין ואין ס"ת אחר ולא נמצא מי שיתקנו שכתבנו לעיל שיקראו בו נראה בהא ודכוותיה דמרן פסק דהס"ת כשר בדיעבד ואנן קבלנו הוראות מרן ומה גם דבדין ס"ת שאין בו תגין יסודתו בהררי קדש כמש"ל יכולין לברך עליו ואע"ג דכתבנו בכמה מקומות דבענין ברכות אף דמרן פסק לברך שב ואל תעשה עדיף מ"מ מאי דקמן המחלוקת אינו בברכה אלא על הס"ת אי כשר או פסול וכמו שכתבנו לחלק בזה בסמוך ע"ד שחילק הרדב"ז סי' תרכ"ו וכבר אמרו פ"ק דנדה דכיון דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כדאי ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק אע"ג דמפורש פ' מי שהוציאוהו דה"ד בדרבנן ה"נ רוב הפוסקי' סוברים דברכה שאינה צריכה איסורא מדרבנן

ומדי דברי רגע אדבר במ"ש בס' הקטן מחזיק ברכה סי' ר"ד כלפי מאן דקמותיב מהא דפ"ק דנדה דדוקא כי לא אתמר הלכתא אמרינן כדאי כו' על מ"ש אני הצעיר בברכת המים דמאי דאמרו ס"פ כיצד מברכין הלכת' מאי פוק אזי מאי עמא דבר לא מיקרי דאיפסיקא בהלכתא עש"ב ומה שכתבתי בברכי יוסף בתוך דברי דקי"ל כת"ק לאו דוקא והוא שיטפא דלישנא