לדוד אמת עא

דיש סתירה מהב"י לש"ע כמו שהעיר הב"ח: וראיתי להרב אליה רבה דפסל והביא תשובת מהר"י מינץ סי' ט"ו דאפשר דגם הרמב"ם לא הכשיר בשיש ס"ת כשר עש"ב ואע"ג דמהר"י בכתבי' סימן צ"ג קרי דיעבד כל שנכתב אפשר דבנדון מהר"י מינץ מודה מהרא"י לענין דינא דהכא יש מי שפוסל בפי' וכמ"ש לפנים סי' ט"ו סכ"א. ויש מקום דקדוק על הרב מוהר"ם דבד' ז"ל שם בא"ח סי' ל"ו הביא מ"ש מרן בב"י דאם לא נמצא מי שיתקן הספר בתגין יש להכשיר כהרמב"ם ז"ל ושתיק אלמא הכי סבר ואלו בש"ע הכשיר בפשיטות ושתיק משתק ולא הגיה כלום ומה זו שתיקה, ואולם אשתמיט מכל האחרונים הנז' מ"ש רבינו ירוחם נתיב ב' דרבינו האי גאון בתשוב' הכשיר ס"ת שחסר בו תגין וכ"כ עוד שם בסמוך משם המפרשים בפשיטות והביאו מר"ן ז"ל בבדק הבית ב"ד סי' רע"ד ואחרי הודיע אלהי' אותנו את כל זאת נתיישבו תמיהות הרב"ח שתמה על מר"ן ז"ל בש"ע דמ"ש דדילמא לא אמרה הרמב"ם אלא בתגין הפרטים לא בתגין של שעטנז גץ השתא דאשכחן דרבינו האי גאון והמפרשים בפי' מכשרי כי ליכא תגין קטנים של שעטנז גץ כו' ודאי דעת הרמב"ם הכי הוי דסתמא לפניו נגלו כל דברי הגאוני'. ומה שהקשה דאיך פסק בש"ע דלא כר"ת ז"ל והטור והאגור שפסלו בפירוש ל"ק דהא איכא רבינו האי גאון והמפרשים ורבינו ירוחם דמכשרי בפירוש ועמהם הרמב"ם וסמ"ג ורא"ם דמייתי המרדכי ומש"ה פסק כוותייהו ומה גם דאיכא רבינו הא"ג שדבריו דברי קבלה אלא שכשכתב מרן ב"י א"ח אפשר דלא זכר דברי רי"ו ומש"ה לא פסק בפשיטות כהרמב"ם אלא בשעת הדחק שאין מי שיודע לתקנו. אמנם בש"ע שחיברו אחר בדק הבית כמ"ש הרב כנה"ג וכבר זכר מדברי רי"ו להכי פסק בפשיטות דכשר וק"ק על ה' כנה"ג דבשיירי א"ח סי' ל"ב הביא דברי הרב"ח ובכנה"ג י"ד סי' רע"ו הביא דברי בדק הבית ולא העיר דע"פ דברי מרן בבדק הבית ל"ק קושיות הרב ב"ח כדאמרן

ומיהו לענין דינא נכון להחמיר דאם יש ס"ת בתגין לא יקראו בזה לחוש לדברי ר"ת וס' התרומה והרא"ש והטור והאגור וברוך שאמר והפוסקים שהביא כמ"ש ה' אליה רבה. ומה גם דרבי' האר"י זצ"ל היה מחמיר מאד בתגין שעטנז כו' כמ"ש