לדוד אמת סג

הספר או החומש הברכות לבטלה והצבור לא יצאו ידי קריאה מ"ש בבר"י אות י'): חי צריך לכוין לברכות הקורא בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהן אמן ויעלו להשלים מנין מאה ברכות יט המפטי' לא יסלק ס' ההפטו' שהפטירו בו עד שיברך כל הברכות שלאחרי' (ב) יש מי שנהג כשמברך על ההפטר' אחרי' לומ' אמן בסיום הברכות כמו שנרא' בסי' רט"ו וכמ"ש שם בברכ"י בס"ד: כ יש מקומו' שמתרגמין קצת ההפטרות בלעז ואין נכון שהמפטי' יתרגם אלא המפטיר מברך וקורא הפ' בלה"ק ואחר מתרגם וכן בכל פ' ובסו' חוזר המפטיר לקרו' פ' אחרון בלה"ק ומברך (בבר"י כתבתי דגדולי המורי' הרשב"ץ והרב מהר"ש בנו כתבו שיכול המפטי' לתרגם הוא עצמו וק"ק על ה"ה שלא זכר מתשו' הרשב"ץ)

פי' כא סדר ההפטרות בזמניהן

כא מי"ז בתמוז ואילך מפטירין תלתא דפורענותא ז' דנחמתא ב' דתיובתא א' בצ"ג במנחה דמפטירין דרשו והב' בשבת בנתים דמפטירין שובה (ק"ק על ה"ה שלא כתב דמנהג א"י שלא להפטי' במנחת צום גדליה דרשו וכן המנהג בכמה עיירות מטורקי"א ואפריק"א וספרדים שבאירופ"א כמ"ש מהר"י ששפורטש בשו"ת אהל יעקב סימן ס"ד ושם ביאר במה תלוי מנהגים אלו וכ' שכל אחד יעשה כמנהגו עש"ב)

כב טעם שבתענית מפטירין במנחה ולא בשחרית עיין לפנים: כג ר"ח אלול שחל בשב' או ביו' א' מפטי' עני' סוער' וכן ר"ח אב שמעו: כד וכן בד' פ' שקורין באדר אם ר"ח בשב' קורין ההפטר' של ד' פ': כה טעו בשבת פנחס אחר י"ז בתמוז וקראו הפטרת פנחס ולא דברי לשבת הבאה קורין דברי שמעו וכן עניה סוערה יש לה תשלומין שיקראו רני עקר' עני' סוער' וכן אנכי עם קומי אורי אבל שאר ההפטרו' אין להם תשלומין: כו באשכנז כשיש חתן מפטירין שוש אשיש ואין דוחין מפני' שום א' מהפטרות המיוחדות לזמניהן ולא של א"ח ומחר חדש חנוכ' שבת שירה: ויש נוהגין בספרדי' להפטיר הפטרת השבוע ואח"כ אומר שוש אשיש עד ישיש עליך אלהיך ואח"כ מברך ונוהגי' כך אף שעדיין לא עלה החתן עם ס"ת שלו ויש