לדוד אמת נט

אין בזה חזקה ומי שנפטר אביו קודם לומר ההפטרה כמ"ש בבר"י סי' רפ"ד ע"ש:. ו מפטירין ההפטרה מתוך ס' נדפס ומקום שנהגו לכתוב ההפטורות על הקלף כספר לא יעשו לו אלא עמוד א' (ע' באלי' רבה). (ב) בעה"ק ירושלם ת"ו נהירנא כד הוינא טליא שעשו ספר הפטרות וציוה הר' המו' מר קשישא כמהר"א נחום שישנו הרמוני' מרמוני הס"ת שינוי מורגש וכמדומה שעשאום מנחשת. (ג) הקורין הפטרה מס' דפוס טוב לקרות מס' נביאים אליה רבה ולא נהגו כך ועיין מטה יהודה סק"ב: ז אם אין עירוב ואין יכולים להביא חומש לבה"כ הולכים עשרה ומפטירין בבית ששם החומש או יקראו ההפטרה על פה אם א"א בענין אחר

סי' יט דיני קריאת המפטיר בס"ת

א המפטיר בנביא צריך לקרות בתורה תחילה:. ב מפטיר עולה למנין ז' ולכך נהגו בתעניות וט"ב ויה"כ במנחה שהג' מפטיר כיון שעולה למנין ואין מוסיפין אבל בשבתות וי"ט ויה"כ שמוסיפין נהגו דבשבת העולה ח' מפטיר ובי"ט הששי וביה"ך הא' וא"ש לכ"ע. הלכך קורא ז' וגו' הפרש' ואומר קדיש וחוזר וקורא עם המפטיר ממה שקרא הז' (ב) אם טעה ש"צ וסיים הפרשה עם הו' ואמר קדיש א"צ לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הו' ויאמר אחריו קדים שהמפטיר עולה למנין ז' (כ"כ ה"ה מהטור סי' רפ"ב וק' דשם כתב דהרא"ש ז"ל כתב שא"צ קדיש פעם אחרת ומסתימות דברי מרן בש"ע משמע דפוסק כהרא"ש וכ"כ מטה יהודה וכמש"ל סי' ט' סעי' כ"א) (ג) אעיקרא דדינא דין זה שפסקו מרן תמוה דהרי"ף והרמב"ם ורב נטרונאי ורבנן סבוראי ורש"י סברו דאינו עולה כמבואר בברכי יוסף ושיורי ברכה. ולכן נראה דיקרא אחר ויקרא ממה שקרא תו' ואח"כ יקרא המפטיר וכמש"ל (שם). (ד) ואם יש ספר ב' ישלים המנין בס' ב' ע' מחזיק ברכה שם וכמ"ל. (ה) אם אין בקהל אלא ז' שיודעים לקרות ולברך אין גומר הפרשה עם הששי אליהו רבה: ג ספר ב' שקורא המפטיר שנמצא טעות יוציאו ס"ת אחר. (ב) מפטיר בשבת דעלמא אם נפסל ס"ת אחר שקראו ז' בכשרות יקרא