לדוד אמת נח

שגנאי להלות כל כך אבל אם כתב החסר מלא אפי' כמה טעיות בכל דף יתקן שאין הגרירה גנאי כמו התליה

יד נמצא פסול קרע שצריך להחליף היריעה ולא החליף הסופר ג' יריעות אלא יריעה אחת כשר ואפילו ביריעה שבלת' שצריך להחליף ג' יש מכשירין בדיעבד אם לא החליף אלא אחת: טו ס"ת שנמצא בו לעיני כל ישראל באמצע הדף צריך להחליף אותו הדף ובסוף א"צ יריעה בת שלשה דפין: טז ס"ת שכתוב לעיני כל ישראל בסוף שיטה שבסוף הדף פסול (ע' בפנים מאירות ח"ב סי' קע"ט). (ב) אם לעיני כל ישראל נשלם בחלק ג' מהדף יחליף היריעה ואי אפשר בענין אחר: יז ס"ת של גויל חסר תיבות ופסוקים וגררו ממנו כמה שורות ונתלבן לא קרינן ביה מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף אלא דהוי כמנומר (ע' יכין ובעז, ח"א ס' סי' כ"ד): ח"י סופרים המגיהים מנהגן לגרור שיטה כדי לכתוב תיבה או שתים שחסרות ואין לערער עליהם ואם יהיו הטעיות רבים באופן שיהא הס"ת כמנומר פסול: (ב) (ס"ת שנמצא בו טעות א' ונשכח ונתערב בס"ת אחר יחפשו חפש מחופש ואם לא נמצא יש להתיר עיין ברכ"י סי' רע"ט)

סי' יח דיני ההפטרה א טעמים לשם הפטר' ע' בפנים בדברי ה"ה באורך: ב אם התחילו הפטרה בעשרה והלכו קצתן עליהן נאמר ועוזבי ה' יכלו וכן לכל הדברים הצריכים עשרה: ג אין המפטיר מתחיל עד שיגמרו לגלול הס"ת ואין בזה משום טורח ציבור מאחר שכך הוא הדין ד ואין המפטיר מתחיל אפי' ברכ' שלפני הפטר' עד שיגמרו לגלול הס"ת: ה נהגו להפטיר בנו של מת כל י"ב חדש ע"פ המד"ר. (ב) ומזה נתפשט המנהג באיזה מקומות דבהגיע תור פטירת אב או אם בכל שנה הבן מפטיר בשבת הקודם. (ג) יש מקום שנהגו דאם בשבת א' יש לב' ב"א צורך להפטיר שפטירת אב או אם בשבוע הבא מי שיש לו בשבוע פטירת אב קודם לפטירת אם ואירע דבשבת א' ת"ח וע"ה הת"ח הי' לו פטירת אמו והע"ה פטירת אביו הע"ה קודם ואין משגיחין בזה אלא לפי עניינו כי מי שיש לו יאר צייט של אביו קודם. (ד) גם אם מי שנפטרה אמו כבר החזיק כמה שנים בשבת זה לומר הפטרה ומי שמת אביו הי' אשתקד ועדיין לא אמר הפטרה כי שנה זו ראשונ'