לדוד אמת נז

שאין עיפוצו ניכר ואם ניכר הגויל שהוא עפיץ תופר אף קרע הבא בתוך שלש ו דין זה הוא בין דהקרע מתחיל מהגליון בין שהגליון לא נקרע ומתחיל הקרע מהשיטות ז אם הקרע תוך ב' שיטות דיתפור מותר לקרות בו אף שלא תפר (והיינו דוקא כשנמצא בעת קס"ת יש לסמוך על הט"ז ולא יוציא אחר אבל לכתחיל' יש לחוש לדעת הב"ח ורדב"ז ח"ב סי' תמ"ז ואם הקרע בין התיבות גם לכתחילה מותר לקרות בלי תפי' דאז גם להרדב"ז אינו אלא מצוה מן המובחר כנ"ל) ח בתוך ג' לא יתפור וצריך לסלק היריעה ודבק מבחוץ לא מהני ובדיעבד אם תפר או תקן בדבק ונמצא בעת קס"ת לא יוציאו ס"ת אחר וכ"ש במקום שאין שם ס"ת אחר שיש לקרות בו (ב) (ס"ת שנקרע מראש היריעה ונכנס הקרע עד ד' ה' שיטת בגוף האותיות ובכלל השם המיוחד ונחלקה היו"ד עם הקרע מצד א' והשאר מצד אחד והצבור עני שאין להם אלא ס"ת זה ואין להם כדי להחליף היריעה יתקנו אותו בתפירה והאותיות שעבר הקרע כלם. ואותיות הקודמות יגררם. עד שיוכל לכתוב הכל על הגרר וישאר מקום הקרע ולא תגע יד בשם הואיל ולא עבר הקרע באות ע' ברכ"י י"ד סי' פ"ר אות ב' וע"ש או' א' ובתשו' יכין ובעז ח"א סי' כ"ג באורך): ט בתוך ג' לא יתפור אפילו הקרע בין תיבה לתיבה בכל הקרעים יזהר שלא תחסר אות אחת או תשתנה צורתה או תחלק ואם נחלק שום אות ע"י הקריעה פסול ולא מהני מה שמדביקו מאחריו ע"ל סי' י"ד ס"ז ח': יא אם אירע קרע או נקב יטלאוהו ונשאר חצי אות על היריע' וחצי אות על הטלאי פסול אך אם כותב אות כלה מחדש חצי אות על היריעה וחציו על הטלאי שרי ואזכרה אפילו כלה לא יכתבנה על הטלאי שמא ינתק ותלך לאבוד ח"ו אלא יגרר ביריעה ויצמצם לכתוב האזכרה ביריעה. (ב) בשעת כתיבת הסופר נקרע' יריעה שמוכנת לכתוב ותפרה כשיעור ח' שיטין וכתב עליה ונזהר שהקר' יהי' דוקא בין תיבה לתיב' והוציאוה לקרות בצבור יש להקל ולהכשיר:. יב ס"ת שנמצאו בו ג' טעיות אסור לקרות בה עד שיגיהנו, כי הוא מוחזק במוטעה בג' זמני עיין בר"י: יג יש בו ג' טעיות בכל דף יתקן ואם יש ד' טעיות בכל דף שכתב המלא חסר יגנז