לדוד אמת נג

חלוקים אזלינן אחר הרוב: יז אם יסתפק בפסול ס"ת הלכה כדברי מי המורה בשל סופרים בדיעבד יש לו להקל

ח"י כשיש מחלוקת אם פסול הס"ת וכל הספרים עשוים באמת וישר אין לסמוך על המכשירים שלא ללמוד בס"ת הכשר ולברך ע"ז כמה ברכות ואם אין ס"ת אחר אלא היא יש לסמוך על המכשירים ויש להסתפק אם יברך עליו (וה"ה הקשה על כנה"ג מיניה וביה ולק"מ דיש חילוק בין אם המחלוקת הוא בברכ' אם יברך בין אם המחלוקת אם הס"ת כשר וכה"ג חילק הרדב"ז סי' תרכ"ו ע"ש ואכמ"ל). ומ"מ נ"ל דלא יברך בכה"ג יט כשיש מחלוקת בספרים הולכין אחר רוב הספרים: כ כל שלא נזכר בגמרא אינו פוסל בדיעבד ואם שינה בצורת האות בדבר שלא נתבאר בתלמוד לפסול ונחלקו הפוסקים יש לסמוך על המכשירין שלא לפסול סתו"ם: כא דיעבד מקרי כל שנכתב הס"ת אפי' יש אחר כשר בלי פקפוק וכ"ש כשכבר הוציא הס"ת לקרות בו דודאי לא יורידו אותו (בחלוקה ראשונה הוא פלוגתא דין מהר"י מינץ והתה"ד כמ"ש הכנה"ג ז"ל והביאו הרב המחבת ותפסתי בסברת הרב תה"ד כי מוהר"י מינץ בלשון שמא אמרה ע"ש וכדון הרב מהר"י מינץ ז"ל בדבר שיש פוסלין בדיעבד ולרוחא כתב דשמא גם המכשיר בדיעבד אינו כשיש ס"ת כשר בנדונו אפשר דמודה הרב תה"ד ולדידן נקטינן על דרך שכתבנו בסעיף הקודם)

סי' טז צורת הפרשיות פתוחות וסתומות

א פ' פתוחה להרמב"ם יש לה שתי צורות אחת אם גמר באמצע שיטה ונשאר ריוח ט' אותיות מניח שאר השיטה פנוי ומתחיל הפרש' פתוחה מתחילת שיטה שנית וצורה שנית כשלא כשאר בשיטה ריוח כשעור ט' אותיות או גמר בסוף השיטה מנית השיט' השנית בלא כתב ומתחיל הפ' הפתוחה מתחילת שיטה ג': (ב) פרשה סתומה יש לה ג' צורות. א' אם גמר באמצע שיטה מניח ריוח ט' אותיות ומתחיל לכתוב מסוף השיטה תיבה אחת מהפרש' סתומת ויהי' הריוח באמצע. ב' אם לא כשאר בשיטה ריוח כשיעור ולכתוב תיבה אחת יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה ויתחיל לכתוב הפ' סתומה מאמצע