לדוד אמת נא

ואם לא נשתייר באותיות הפשוטות שיעור מלא אות קטנה דידהו אם תינוק יודע לקרות כשר וא"ל פסול. (ד) אם רואין שלא נשאר כתיקונו פסול ולא מהני תינוק:. ד ניקב האות או נפסק דמכשרינן היינו כשנכתב בכשרות ואח"כ נפסל אך אם ניכר שמתחילה כשנכתב הי' שם נקב פסול וכן כל שנראה הקלף והחלק באמצע האות ולא מהני תנוק ואם ניקב בתוך האות והנקב ממלא החלל יש להחמיר דניקב חלל האות הוי כגוף האות משא"כ הקלף של חוץ לאות (וע' נודע ביהודה י"ד סי' ע"ב). ה ניקב באותיות הפשיטות ו ז ד ן וכיוצא ואם לא הי' הסופר ממשיך אותם ביותר אלא עד מקום שנפסק בלבד הי' האות כדינא יש להכשיר אבל אם לא הי' עד ההפסק מתחיל' כתיבה אלא אות קטנ' דידיה אין להכשיר (ב) אם הנקב בצד האות לא מפסיל:. ו ס"ת שנמצא שריטה דקה בחגך אחד מהאותיות ואינה עוברת השריט' מעבר אל עבר כשר כל שאינו נרא' כאותיות חלוקות לשתים וכל שלא נקרע גוף היריעה או נסדק מעבר אל עבר רק שריטה על פני שטחיות הגויל והגויל קיים כשר (ה"ה הביא דברי הרב מטה יוסף ח"א סי' א' (כצ"ל) ועמ"ש מורינו הר' מהרי"ז בספרו הבהיר אורים גדולים מריש הס' עד סוף לימוד ח"י ע"ש): ז אם לא הי' מוקף גויל לא מהני הדבוק מאחריו לעשותו מוקף גויל משא"כ אם הי' חסרון בקלף והדביקו מבחוץ קודם הכתיבה ויכול לכתוב אות אחד קצתו על היריעה וקצתו על הקלף וכשר (כמהריק"ו וט"ז ודלא כב"ח):. ח אם נחלק שום אות ע"י קריעה פסול ולא מהני מה שמדביקו מאחוריו ואם לא נשתנה צורת האות אף כשחלוק קודם הדבוק כגון שנשאר שיעור באות עד הקרע ומה שנקרע הוא בהמשכה יותר מהשיעור כשר: ט אותיות ותיבות שנמחקו קצת אם רשומן ניכר דתנוק קוראן וגם נכתבו מתחלה בכשרות ושוב נמחקו כשר ובחול צריך להטיב הכתב ולחדשו: י נפלה טפת דיו על התיבה ונראית כאלו היא מגופה של אות פסול ולא מהני תנוק ובנפלה טפת עוה על האות ע"ל סי' י"ב סעיף כ"א:. יא אם נתפשטו האותיות מכח הלחות של הדיו עד שנראין כדבוקים ונרא' שאין האותיות נוגעות כשר. (ב) חי"ת שכרעה שמאלית נטשטשה קצת