לדוד אמת ה

סי' א' משפט ימי ס"ת שאינם קבועים א אין להוציא ס"ת בערב ר"ח כשלא יש מנהג. ואף אם נהגו אין להוציא אלא כשיש עשרה מתענים ואין להוציא בער"ה ב כשמוליכין ס"ת בחופה וכשמקדישין ס"ת יוציאו גם במנחת שבת ובשני וחמישי. ג ששה אורחים מח"ל שצירפו לד' מא"י להתפלל יו"ט שני כשבני חוץ לארץ עולים לזייאר"א בא"י יוציאו ס"ת ג"כ ד הסכימו שלא יתפללו במנין עד שיעשו דבר פ' קריאת ס"ת בכלל. ה אם ביטלו קריאת ס"ת ביום ב' לא יוציאו ביום ג' (עמש"כ לקמן בריש סי' ט' בהגהתי בס"ד) ו אם בקהל א' ביטלו קריאת הפ' בשבת כיון שבשאר בתי כנסיות שבעיר קראו א"צ להשלים בשבת אתר (עמ"ש סי' ט' ס"ק ב'). ז מנהג פשוט בכל המקומות שאין להוציא ס"ת כשמתפללים שנית בקהל ההוא ולא ראינו ולא שמענו שיוציאו ס"ת שנית (כ"כ ה"ה ותשובת כנה"ג. ועין רואה בארץ מצרים שמוציאים ג"פ ס"ת בג' תפלות זו אחר זו ואמרו שמנהג קדום הוא מזמן רבני גאוני מצרים הקדמונים ואזן שומעת שכן נהגו בעיר אחרת ובאמת שהטעם שלא להוציאו קליש טובא ונהרא נהרא ופשטי'). ב' כשמתפללין שנית הש"צ הב' לא יעמוד במקום הראשון (ובכמה עיירות נוהגים להפך), ג' וכן אם ירצו לקרות ס"ת במקום אחר שפיר דמי (ונראה דלא נהגו כך משום דלקרות בס"ת צריך שיהא תיבה בדרגין ועמ"ש במחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ק"ן ע"ש): ח אם הוציאו ס"ת מההיכל וידוע שאינו מוגה יוציאו אחר. ב' נמצא פסול בשבת יזהרו לתקנו ביום ראשון ג' אם יום שני חשבו שתיקנוהו וקראו ג' עולית ביום שני ואח"כ נודע שלא נתקן עלתה להם קריאה וא"צ לחזור ולקרות': ט הסכימו שלא להתפלל עם ראובן אין קורין בתורה אם ראובן בקהל. ב' מי שנשבע שלא להתפלל בבהכ"נ א' אינו יכול לשמוע קה"ת שם. ג' אך יכול לראות ס"ת שם ולצאת: י לדידן דמוציאין ס"ת אחר אפי' בדבוק גם במנחת שבת ושני וחמישי יוציאו אחר. ב' בב' וה' טוב וישר להמתין עד שיבא סופר ויתקן ס"ת: יא אין להם בה"כ ומביאין ס"ת ממקום המשתמר בימי הקריאה יביאוהו בבקר. וכן יביאו העטרה והרמונים בבקר. ואם המקום