לדוד אמת מו

ובצד שמאל בחיבור גופ' וצוארה יהי' לה זוית בין סוף הו' שיורד בדקות לצורת כף. (ב) בספרדית בראשה כעין יו"ד קטנה מעט וצוארה זקוף ודק למעלה ועקום מעט לאחוריו במקום דבוקו בנקוד שעליו וגופה לצד ימין אינה עגול ממש אלא הוא למטה מהצואר כעין ריש שרגלה קצר ויוצא ממנו קו באלכסון משפע לצד שמאל ומתעקם לצד אחוריו לימין בסוף הדקות שלו ונעשה עב מעט. (ג) למ"ד שעשה בראשה כמין יו"ד הוי שינוי ופסול ומ"ש מו"ק והבאתיו בסמוך אינו דומה ממש (ד) לכתחיל' לא יאריך הלמ"ד שמפסיד צורת האות שהיא כו ובדיעבד כשר. מם פתוחה תמונתה כ"ף וא"ו ותהי' למעלה לצד ימין עגולה ולמטה יהי' לה זויות ולא עקב ולא תהי' למטה עגולה והויו של פניה יהי' ארכה שיעור ב' קולמסים ויהי' כנגד המושב התחתון (ב) בספרדית אין גגה שוה ולא ארוך עד כנגד מושבה והוא עגול כדמות ראש ימיני של הטית עם רגלו רק שאינו כפוף כל כך לפניו מו"ק. (ג) מם סתומה גם היא תמונתה כ"ו רק שהיא סתומה ולא יהי' לה זוית בכל צד והיא עגולה למעלה וסתימה לגמרי וגגה עובר חוץ לסתימה כשיעור עובי קולמוס. (ד) אם מם סתומה למטה עגולה ותינוק קוראה סמך פסול. (ה) אם קצת מונין סתומות כתיבות כסמך הפוכה ואינ' כצורת מם סתומה ואינן נראות כסמך ממש לא יוציאוהו לקרות בו עד שיתקנום ואם עלה כבר לתיבה בדיעבד לא ירד. (ו) מם סתימה שנסדקה באחד מצדדיה אפי' תינוק קורא מם פסול. (ז) מם סתומה שהרחיב רק צד העליון למלאת השיטה אם אפשר לתקן בקל הנה מה טוב אם בשם אלהים נמצא כזה ישאר כך וכשר ושם ביאר דתמונות הכתובות בב"י לאו לעיכובא ופוק חזי כתב ספרדי יש בהם כמה שינוים ממ"ש בב"י נודע ביהודה י"ד סי' פ' ג כפופה תמונתה כמו זיין עומדת תוך וא"ו ולכן תהי' ראשה כזיין והראש צר ומושבה משוך לצד שמאל היטב יותר מן הראש שלא תדמה לחית ויהי' כה קצת עקב. (ב) נונין של ויהי בנסוע הארון י"ב תמונות בשו"ת רש"ל סי' ע"ג וע' במנחת שי ובספר מעשה רוקח הס"ת פ"ו תמונת ס' העזר'. (ג) נמצא ב' נונין הפוכות לפני ויהי בנסוע ואחרי אלפי ישראל כשר. (ד) הנונין של ויהי בנסוע