לדוד אמת מה

והצדי והשין כל אלה הראשים דומים ממש ליוד אבל הרגלים היוצאים מאלו הראשים אינם נמשכים מתוך ירכי היודי"ן שבראשיהם אלא רובן נמשכין מהן בצד ימין סמוך לקציהן וקצת סופרים ומוציאים רגליהן מאמצען חוץ מראש השמאלי שעל הצד"י שהוא משונה מכל אלו. ולמצת שמורים יו"ד יש לה ג' קוצין וזה כב"ש מר וקציעה (ג) אם בקס"ת בשבת נמצאת יוד חסרה מב' קוצין אלו לא יוציאו ס"ת אחרת ויגמרו הקריאה בברכות כמשפטי ואחר שבת יתקנוהו (ד) האריך העוקץ עד שנראית היו"ד כצורת חית קטנה לא מהני גרירת העוקץ עד שיהי' קצר כהלכתו דהו"ל חק תוכות. בית יהודה ח"א י"ד סי' נ"א. (ה) ס"ת שנמצאו היודין כעין למ"ד קטנה פסול וצריך למחוק כל היוד ולכתבה מחדש וביודין של שם האריך אם צריך לסלק היריעה ועוד צידד בזה בית יהודה שם: כ כפופה תמונתה עגולה מכל צד ולא יהי' לה שום זוית ופניה יהיו למעלה ולמט' שוין ך פשוטה גגה קצר שלא תדמה לריש ולכן לא ימשכנה בסוף שיטה לעשות ארוכה בלל ואי מאריך גגה יותר מרגלה פסול ולא תהי' הכף פשוטה כזוית למעלה אלא תהי' עגולה כמו ריש באופן שאם יכפפו אותה שתעשה כף כפופה והך' צריכה להיות רגלה פי שנים מהגג ואם המשיכו הגג צריך למחוק אותה כולה ואח"כ יכתוב מחדש כראוי: (ב) הך' פשוטה תהי' עגולה מאחריה לצד ימין ואם עשה ד' פשוטה למעלה כעין דלת יש להכשיר ולכתחלה כמה חופרים כותבים כן עמ"ש שו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סי' קי"ג ונראה דלכתחי' צריך לכתוב עגולה כריש אבל אין לפסול הס"ת שנכתב כך כיון שנמצא ס"ת ותפילין מעשה ידיהם של גדולים ראש ך' כמו דלת) (ג) ד' פשוטה שנחתכה באמצע עד שנראית כדלת ומקל תחתיה אף שתינוק קוראה ך' פסול (כנ"ל ומ"ש ה"ה אינו מובן ובס' ב"ד סי' כ"ה שהוא המקור פסל אלא שבסו' רמז לדברי שיירי שהביא ה"ה להכשיר אחר התיקון ולא הוי שלא כסדרן ואם הם דברי שיירי שהביא ה"ה אינו מובן ואולי הם דברי שיירי במ"א ולדינא נרא' כמ"ש דאם לא יש שיעור ך' פסול ויוציאו ס"ת אחר) ל תמונתה כמו כף כפופה ועליה ו' וצריך שיהי' זנבה עב וכפוף היטב לפניה ועגולה מאחריה