לדוד אמת מד

רחב הוא עם הירך כצורת רי"ש וקצת עושין אותו כמין דלת וכן למג"ד צורתה דו או וד והיינו דלת הפוכה ורגל שמאל הוא קו ישר עב מעט וראשו דק במקום שנוגע בגג למעלה. מו"ק. (ד) אם עשה כתמונת ב' זיינין והאריך בגגה פסולה משום דלא הוי חטוטרת (ה) אם עשאה ח אין קפידא בדיעבד אפי' האריך בגגה ואינה מרובעת (ו) אם בשבת נמצא בקס"ת חי"ת כמין דלית וזיי"ן או איפכא זיי"ן דל"ת הפוכה כשר. ואחר שבת יגרור מן הדלת עד שיעשנה זיין (ז) ואם נמצאת חיה כדמות ב' דלתין וחטוטרת ע"ג צידד בשו"ת זכרון יוסף י"ד סי' ח"י דכשרה ע"ש: (ח) נמצא ח' כמו שני ווין או כמו דלת ויו אין להוציא ס"ת אחר נודע ביהודא י"ד סי' ד"ע (ט) נמצ' ח' שכרעה שמאלית נטשטשה קצת אך רישומה ניכר קצת אין הטשטוש פוסל בה אא"כ נדמית לגמרי לה' או לב' זיינין וכיוצ' (י) אם נכתבה כהוגן ואח"כ אירע בה טשטוש די בבדיקה ע"י תינוק שידע לקרות את התיבה שאותה החית בקרבה (יא) חית כחטוטרת דחוטרא דח' למעלה ואינן נוגעים זב"ז ואינן ניכ' להדי' פרידתן כשר ולא יוציאו ס"ת אחר ואי ניכר פרידתן להדיא פסול ויוציאו ס"ת אחר (יב) חית או הא שנמצא נקב בתוך חללן באופן שבפנים אינו מוקף גויל אף שניקב אח"כ יש להחמיר ולפסול ט תמונתה כמו כף וזיין ויהי' ראשה קצת ארוך ומשפיל ראשה קצת מפני שגם גופה משוך תחתיו באלכסון ואז תיטב תמונת כף ועוקץ פני הראש משוך מעט לתוכו אבל לא יכוף הרבה פן ידמה לגמרי לפ"א שאם הגע הקוץ שלה בגופה בפנים פסול (לספרדי' ראש הימיני משפיל עצמו לתוכ' ומשפע מאד למג"ד בה שני ציורים כז או רנ הפוכה גג שלה נמוך ושפל כאלו הו' נשב' מו"ק): י תמונתה ראשה ופניה שוין כדי שיהא כיכר שהיא כתיבה ויהי' לה רגל קטן ולא גדול פן תדמה לריש קטנה וכן כל פני' ועוקץ קטן יורד למטה. וב' קוצות צריך ביוד (ב) בספרדית ראש ופניה אינם שוים כי הראש מחציו ואילך עוקם עצמו כלפי מעלה בעובי קצת עד שמתדקדק ונעשה תג עליו נמשך עמנו ומעצמו ואין עוקץ יורד כנגדו. והכלל כל ראשי אותיות שהן כעין יו"ד שוים הם בדבר הזה כגון יו"ד שעל האלף וראשי הזיין והטית והלמ"ד והעין