לדוד אמת מג

ואינו נוגע ע"פ הסוד מר וקציעה) ו ראשה עגולה לצד ימין שלא תדמה לזי"ן ותנוק יקרא זיין ויהי' פסול וראשה עגולה כמו ריש אך ראשה קצר כמו יו"ד ורגלה תהי' ארוך שלא תדמה ליו"ד. (ב) אם נמצא רגל הוי"ו ארוך כמו נו"ן פשוטה ואע"פ שראשה עגול מ"מ חיישינן שמא תנוק יקראנה נו"ן ויהי' פסול (וראשה משופע קצת וקוץ עליה ולמצת שמורים ו גוף ראש קוץ. מר וקציעה) (ג) פנחס את בריתי שלום וי"ו קטיעא צורתה צורת ו ממש אלא שהי' כרות' באלכסון כחוט דק כחוט השערה שמחלק אותה וצורתה צורת וי"ו ממש אלא שהיא פסוקה באלכסון קצת כקטועה ולא קטועה ממש וזהו לכתחילה אבל ספרים שכתוב בהן הוי"ו שלימה וקראו בהם זמן רב לא יעלה הכורת עליהן ויש כהם על מה שיסמוכו. (כ"כ ה"ה אבל מורינו הרב בתי כהונה ח"ב סי' כ"א הסכים לתקן וע"ש מ"ש בצורתה) ואם הוציאוהו מההיכל ולא נתקן יקראו בו ועתה שנגמר הדפוס מס' זרע אמת להרב המפורסם והמו' הודינו והדרינו מהרי"ך נר"ו (ששה חדשים אחר שנתפשט ס' הק' מחזיק ברכה). ושלח השמטות ראיתי בהשמטות שניות שכ' ג"כ בד' ס"ד דאין לפסול הס"ת אם כבר הוציאוהו לקרות ולהוציא ס"ת אחר ע"ש ותשובת הרב המחבר שלא ראה הרב הנז' כמ"ש שם הרי הוא בריש ס' נאות יעקב והכי נקטינן לתקן ואם יצא יקראו בו ואכמ"ל: ז תמונתה ראשה עב ומרובע ועובר על כל גופה מב' צדדין ולא יהי' רגלה ארוך שלא תדמה לנו"ן פשוטה ויהי' פסול (ובספרדית אין הראש מרובע אלא עקום מעט באלכסון כלפי מעלה ועובר על גופו משני צדדין אבל לא בשוה כי הירך יוצא ממנה בצד ימין קרוב לסופו ועכ"פ נוטה מאמצע הראש לימין וגם תחילתו של תירץ למעלה במקום דיבוקו לראשו הוא דק מאד ויורד ומתעבה בעקום מעט לאחוריו וחוזר ומתדקדק לפניו והנה ראש הזיין כנקודה העליונה של האלף עם קו שלה. מר וקציעה) ח תמונתה כמו ב' זיינין רחוקים זו מזו כעובי קולמוס מחוברים בגג גבוה יחדיו באמצע ולא יכתוב אותה כמו דלת וזי"ן ויעשה לה מקל מצד שמאל בסוף הגג שתהא נראה כמו ראש רגל שמאל ולא למעלה ככתר על גבה. (ב) אם עשאה ח כזו לא מפסיל בהכי (ג) ובספרדית אינה כשני זיינין אלא גג שלה