לדוד אמת מ

אותו כך יש להכשיר (זהו לשון ה"ה כמעט והלשון מגומגם) (ב) אם נמצא כן בשבת גומרין הפ' בברכות ואין מוציאין ס"ת אחר: סד תיבה חלוקה שנראית כשתי תיבות ובצד אחד שין לא יעשה ראש ד' לשי"ן ואח"כ ימחוק א' מראשי השין האמצעיי' ונשארה שי"ן של ג' ראשים דהו"ל חק תוכות וצריך למחוק הראש הראשון קודם כתיבת הראש השני:. כה כפי"ן ביתי"ן דלתי"ן רישי"ן אין צריך גרירה בתקונם רק להוסיף מעט בצורת האות: כו אותיות משבעה שמות שאינם נמחקים אסור לגרור ולמחוק אפי' אחת. ולא מאותיות הנטפלות מאחריהן כגון כ' של אלהיך וכ"ס של אלהיכם אבל אותיות שלפני השם מותר לגרור. (ב) נמצא חסר יו"ד שבין ה"א לנו"ן משם אלהינו יוציאו ס"ת אחרת ואחר השבת יתקנוהו בסלוק היריע' לגמרי (וע' שאלת יעב"ץ ח"א סי' קנ"ב): כז כ' של שם אלהיך שעשה גגה רחב יותר מרגלה דפסול אם ימשוך הרגל שיהיה כפלים כמו הגג שפיר דמי ואם אינו יכול ימחוק כל הגג שנעשה בפיסול ויכתבנו כמשפטו ולא ימחוק הרגל. (ב) גגה ר"ל מה שתחתיו חלול. בית יהודה ח"ב סימן מ' (ג) אם בשבת נמצאת ך' גגה רחב יותר מרגלה מוציאין ס"ת אחר כנ"ל לדידן ודלא כמ"ש הרב בית יהודה שם. (ד) ך' של אלהיך שהיתה גגה יותר מרחבה וגירר אחר היתר וביום שבת בקס"ת הרגישו בזה יש להקל ולא יוציאו ס"ת אחר ויכולים אח"כ לגרור כל הך' ולכתב' ב"י ח"ב סי' מ"א): כח אם כתב במקום שם אלהים אלהיכם יעשה מן הכ"ף מ"ם סתומה ויגרור המ"ם אחרונה כט קוצה של יוד העליונה שבאות האלף של אלהים שנדבקה בגופה פסול ומותר לגררה ואין ראיית התנוק בזה מעלה ולא ומוריד כי הגם שיקראנה אלף היא פסולה ואין עליה קדושה ומותר למוחקם: ל פשוטה דבוקה לגג ה' של שם הויה ע"ל סעיף י"א: לא הא דבעינן שלא תדבק אות בחברתה אלא כל אות תהיה מוקפת גויל היינו כשאין שם אלא צורת האות בלבד ובהתחסר ממנה כל שהוא נפסדה צורתה ואין שם אות כלל אבל אם יש בה יותר מצורת אות עד שאם תגרור חלק מה ממנה תשאר האות בצורתה אם נדבקה בראשה ואמצעה פסולה אבל אם נדבק' בסופה כשרה. (ב) האות שנדבקה לחברתה ע"י תג אפי' שאינו