לדוד אמת לח

י"ד סי' ח"י ויש להשיב עליו ואכמ"ל): יא נמצא רגל נון פשוטה דבוקה לגג ה' של שם הוי"ה יגרר קצת רגל הכון ובלבד שלא יגע בגרירתו באותה נקודה אחרונה הדבוקה בה' אלא יניח משהו להתרחק מגרירת הה'. (ב) וכן אם נמצא ראש למ"ד משם אלהים שהאריכה הסופר יותר מהראוי ונגעה ראש למ"ד זו באות נו"ן שם של אדנות שהי' כתוב בשורה שעליה יגרר גרירה דקה בראש הלמד באופן שלא יגיע באותה נקודה אחרונה הדבוקה בנון שלמעלה הימנה ויניח משהו דהגם דהכא שניהם שמות שאינם נמחקים מ"מ כיון דצורת למ"ד היא כ"ו א"כ כל היתר על אות וא"ו כנטול דמי (כן הורה ה"ה ויש לפקפק ואין באמ"ל): יב אם כרעה של ה' של שם נוגעת ממש בגגה שהכל רואין שהוא ח' מותר לגררה ואם אינה נוגעת אלא כל דהו ועדיין ניכר שהוא ה' יש להחמיר (עמ"ש ה"ה אות כ"ט והרדב"ז). (ב) ואין לקלוף השם אלא יגרור כל הרגל של ה"א הנדבק מלמטה למעלה ואח"כ יכתבנו כתקונו. (נודע ביהודה י"ד סי' ע"ח): יג תיבת שדינה להיות חסרה ונמצאת מלאה לפעמי' אם יגרור האות פוסל דנחלקת התיבה לשתים ופסול ואם יהי' היתר בתחילת התיבה או בסופה יש תיקון וגם באמצע אם האות יתירה סמוכה לכ' או דלת או ריש יכול לגרור האות וימשוך האות הסמוכה גם לפעמים יכול להעבות האות שלפניה או אחריה קצת כיון דהמלא וחסר הוא מאות וי"ו או יו"ד והם קטנות ודקות והסופר ישער כפי שיעור אותיות הס"ת: יד נמצאת מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה פסול ואין מועיל לגרור הדבוק ולפותחה דהו"ל חק תוכות אלא יגרור כל החרטום וישאר בצורת נון כפופה ואח"כ יכתוב מה שגרר כתקינו: טו וכן אם נמצא חילוף דלת לריש יגרור הירך והגג ויכתבנה כצורתה טז ואם נדבקו רגלי ההי"ן וקופי"ן בגגיהן יגרור כל הרגל ויכתבנו כתיקונו דהגג כדין נכתב דומיא דמ"ם בסעי' י"ד הנז' יז נגע רגל האלף בגג האלף או פני האלף בפנים בגג שתחתיה פסול ויגרור הרגל שנעשה בפסול ויחזור ויכתבנו. מכן יודי"ן של השי"ן והצד"י וכיוצא שנגעו בגוף האות יותר ממקום דבוקן. וכן נדבק ע"י תג אחת מאות לחברתה יגרור כל הרגל ויחזור לכתבו כתיקונו: יח נדבק רגל הה' כחוט השערה