לדוד אמת לו

נ"ד ובתשובת בית דוד י"ד סימן קל"ג שהזכיר ה"ה ומ"ש משאת משה על הוראת מהר"י מפוזנא לק"מ ואין כאן מקום להאריך ועיין שאלת יעב"ץ ח"א סי' קנ"ד): כג ס"ת שכתוב כם של אלהיכם או נו של אלהינו תלוי ביני שיטי כשר ואפי' איכא ס"ת אחר רשאי לקרות לכתחילה: כד נמצא תיבה בת עשר אותיות חציה בתוך הדף וחציה חוץ לדף כשרה וכן תיבת בת שתי אותיות שנמצאת חוץ לדף כשר ותיבת בת חמשה אותיות אם שלשה חוץ לדף כשר וכן ד' אותיות מתיבת בת ז' אותיות כשר ולא יוציאו ס"ת אחר ואחר השבת יתקנו

סי' יב פיסול נגיעת אות באות או ריחוק האותיות והדבוקים א צריך שתהיה כחוט השערה בין אות לאות וכמלא אות קטנ' בין תיבה לתיבה וזהו לכתחילה ובדיעבד כשר אך לא תהי' תיבה אחת נראית כשתים ושתי תיבות לא יהיו כראות כתיבה אחת תה הוא לעיכובא ב כדרלעומר תיבה אחת וחסר וי"ו (ומ"ש בס' מנחת שי דהו"ל להרמ"ה נסחא אחרת בש"ס הוא קרוב לשמוע דהרמ"ה הוי בידיה נסחי עתיקי דווקני כידוע) (ב) פוטי פרע בשתי תיבות (וע' בס' הנחמד מנחת שי) (ג) כס יה בשתי תיבות (ע' בס' הנחמד מנחת שי) (ד) את והב שתי תיבות ע' במנחת שי) (ה) הלה' תגמלו זאת: תיבת הלה' תיבה אחת אלא שצריך שאות ה"א כתיב' רחוק' מהלמ"ד (ו) אש דת צריך לכתבה בס' תורה מלה אחת וקרינן שתי תיבות: ג בכל הספרים או רובן אות יו"ד מובלעת בתוך הנו"ן כגון תיבת אני וכיוצא ואין לפקפק בזה. וכן אם אות למ"ד או צד"י פשוטה או קו"ף אחר אות נו"ן או אות גימל שנכנס גב הלמ"ד וכיוצא תוך חללן יש להכשיר ואדרבא יש לכתוב כי האי גוונא אות יו"ד אחר הנו"ן וכן וי"ו אחר העין וכיוצא שאם יכתוב היו"ד או הויו אחר שכלה מושב הנו"ן והעי"ן יראה כשני תיבות אבל בשאר אותיות אם נפסדת צורת האות בכניסת האות האחרת בחללה כגון ראש הלמד תוך הה"א אם תינוק אינו קורא אותה יש להוציא ס"ת אחרת וצריך אחר השבת לתקנו (אמנם אם אינה נפסדת כל כך א"צ לתינוק ואין להוציא ס"ת אחרת ויגמרו הפ' בברכות. אך לא יוציאים במנחה ואחר שבת יתקנוהו כנ"ל):