לדוד אמת לה

דכה צ"ל בה"א. וכשאין ס"ת אחר אף בכה"כ יקראו בו בלא ברכה. וכן אם נמצא סדק באות א' והוא פסול אף שאינו נרא' לעין יגמרו בלא ברכה. ומקום שנהגו לקרות עשרה ונמצא פסול בקריאת הז' יגמרו הפרשה עם הז' אם לא יש ס"ת אחר ולא יוסיפו. ומכ"ש שלא יוציאו ס' זה במנחה אף שלא יש אחר: יז ס"ת שנמצא חסר תגין שעטנז גץ לכתחי' לא יוציאוהו עד שיתקנוהו: חי אם חסר הנקודות שיש על אי' שרה אשתך וכיוצא אין לפסול דהנקודות הם מעזרא כמו"ש התו' בזבחים (כ"כ ה"ה מהט"ז ועמ"ש בברכ"י י"ד סי' רע"ד אות ה' ובס' פני דוד פ' נצבים בס"ד): יט אותיות ביה שמו שצריכין להיות בראש הדף בדיעבד אין קפידא (וכ"כ נודע ביהודה י"ד סי' ע"ז וע"ש דיש סברות בההחלות אלו הי נינהו) (ב) (ב) צווחי קמאי על הכותב ס"ת ווי העמודים שיש איסור כי עושים העמודים משונים וכיוצא (ועדיין מחזיקים לכתוב ווי העמודים ויש סוד גדול והנח להם לישראל אם אינם נביאים כו' וע' ברכ"י י"ד סימן רע"ג. ועתה נדפס חומש נקר' עזרת סופר מתוקן מחד לכתוב ס"ת ווי העמודים עליו שיהיו העמודים שוים והאותיות שוות ופלטי לן מחשש' הגמ"י והמרדכי): כ אותיות גדולות וקטנות שהעתיקו הסופרים איש מפי איש וכיוצא אינן אלא למצוה מן המובחר ואם שינה באלו וכן באותיות המלופפות ועקומות ותגין המיוחדין לתיבות פרטיות הרי זה ספר כשר ויכולים לקרות בו אף שיש ס' אחר כתיקונו כא ס"ת מנוקד או ששמו בו הטעמים או שעשה פיסוק הטעמים בדיו פסול ואפילו הסירן ואין לו תקנה אם נעשה כן בכל הספר. ואם הסופר כתבו כתקנו עד גמירא ובא אחר או הוא עצמו וכתב הנקודות או הטעמים או פיסוק הפסוקים בהסרתן כשר ואם עשה אויר מועט בין הפסוקים יש להכשיר כב מקצת אותיות השם שיצאו חוץ לדף פסול ואם יצא אות א' מהשם חוץ לדף יש להכשיר וכן יש להכשיר אם יוצאות חוץ לדף אותיות הנטפלות לשם וא"צ להוציא ס"ת אחר ואם אפשר אחר השבת לתקן הס"ת להמשיך השיטות של מעל' יתקנו (כנ"ל ועמ"ש משאת משה ח"ב י"ד סי' ט' ומה שנדחקו בתשו' הר"מ אינו נראה וע' בפאר הדור שו"ת הרמב"ם סי' ס"ט וע' תשב"ץ ח"א סי' קע"ו וע' בס' אליה רבה סי' ל"ב ס"ק