לדוד אמת לב

עד ובגאותו שחקים וקורין לחתן מעונה וקורא באותו ספר עצמו מן מעונה עד על במותימו תדרוך וגוללין זה הס"ת שקראו הצבור וחתן מעונה. ונותנין אותו ביד חתן מעונה וס"ת שהיה ביד חתן מעונה לוקח אותו המפטיר. וחתן מסיים קורא בס"ת שבידו כל פרש' זאת הברכ'. ואח"כ קורא חתן בראשית וכו' והמפטיר מוסף היום בס"ת שהי' מתחיל' ביד חתן מעונ': יד מנהג בני ספרד ביום שמוציאין ב' ספרים לומר קדיש בין ספר ראשון לשני וחוזרין לומר קדיש אחר ס"ב. ובר"ח טבת שחל בשבת שמוציאין ג' ספרים אין אומרי' קדיש אחר ספר ראשון לפי שאין קורין בו אלא ששה ולא גמרו חובת היום שהם ז' ומ"ה אין לומר קדיש עד אחר ס"ב וכן אומר אחר ס"ג. וביום אחרון של חג אף שקורין בראשון הרבה עולים יותר מחובת היום א"א קדיש עד אחר ס' שני דאין להפסיק בין סיום התור' לתחלת' ובחה"מ של פסח שקורין בס' ראשון ג' גברי אין אומרים קדיש שלא נשלמה חובת היום. וכן ר"ח חנוכה שחל בחול א"א קדיש עד אחר ס"ב מטעם הנז'. ובמנחת שבת ומנחת תעני' צבור א"א קדיש אחר קריאת ס"ת דקדיש שאומרים קודם עמידה קאי על קריאת ס"ת (ע' תשב"ץ ח"ב ס' ש"ך). טו חתן שנש' אשה יכול להיות חתן תור' וע' בפנים היכי משכחת לה: טז ביה"כ קורין ששה פ' אחרי ובמנחה ג' בפ' עריות: יז רז"ל תקנו לקרות ד' פרשיות מר"ח אדר הסמוך לניסן עד ר"ח ניסן. הא' פרשת שקלים וקורין אותה בשבת הסמוך לר"ח אדר לפניו או בשבת שחל בו ר"ת אדר ואם חל ר"ח אדר בתוך ימי השבוע אפילו בע"ש מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ועיין בסי' ט' ס"ה: ובשבת שניה פ' זכור בשבת שלפני הפורים ואם חל פורים בע"ש קורין בשבת שלפניו ואפילו חל ט"ו באדר בשבת לבני הכרכים מקדימין לקרות זכור בשבת שלפניו. ובשבת שלישי מפסיקין ובשבת ד' קורין פ' פרה וע' בסי' ט' ס"ה וסעיף ו'. ובשבת ה' קורין פרשת החדש. ואם חל ר"ח ניסן בשבת מוציאין ג' ספרים וע' ס"ו סעיף ס"ט: יח בט"ו אדר לבני הכפרים אע"ג שחל בשבת ונוהגין להוציא ס"ת בי"ד וט"ו בשחל בחול. כשחל ט"ו בשבת אין מוציאין ס"ת לקרות ויבא עמלה: יט בפורים קורין ג' בפ' ויבא עמלק ונהגו לחזור