לדוד אמת ל

שיטה מלמטה כנגד קוץ האלף יש לקרות בו וא"צ להוציא ס"ת אחר אך במנחה לא יוציאו אותו (ע' במחזיק ברכה סי' רפ"ב אות י"ב). (ג) גם לדידן דמוציאין ס"ת בשביל דבוק אם יש ספק אם הוא דבוק לא יוציאו ס"ת אחר. שם (ד) נמצא בס"ת הפסק בין תיבה לתיבה ריווח ג' אותיות לא יוציאו ס"ת אחר אך במנחה לא יוציאוהו שם (ה) מי שנתן ס"ת לבהכ"נ וקרו בי' ביום שבת ראשון שניתן אם נמצא בו טעית יוציאו ס"ת אחר. שם (ו) ביום שיש ג' ס"ת יש מי שהקפיד שחזן א' יקרא בשלשתן. שם

סי' י' משפט קריאת פרשיות בשנים פשוטות ומעוברות א כשחל ז' בסיון בשבת בא"י קורין בהעלותך ובני ח"ל שעושין יו"ט שני של גליות קורין בהעלותך בשבת הבאה ונפרדי' עד פ' חקת ובלק שבני ח"ל קורין אותם ביחד וכן כשחל שמיני של פסח בשבת נפרדים עד פ' מטות ומסעי וטעם שמאריכין הפרוד עיין בפנים שה"ה האריך: ב בשמיני עצרת בא"י קורין וזאת הברכה ובח"ל כל הבכור ולמחר וזאת הברכה והטעם ע' בפנים (ובשיורי ברכה סי' תרס"ח): ג בשנה פשוטה סי' פקדו פסחו ובמעוברת סגרו פסחו. מנו ועצרו. צומו וצלו. קומו תקעו: פירוש בפשוטה צו קודם הפסח ובמעוברת מצורע קודם הפסח חוץ כשחל ר"ה יום ה' והשנה מעוברת אז קורין אחרי קודם הפסח מינו ועצרו במדבר קודם שבועות. וכי היכי דבשנה מעוברת יום ה' ר"ה קורין אחרי קודם פסח ה"נ קורין נשא קודם עצרת צומו צלו פי' צום ט"ב קודם ואתחנן: קומו תקעו פ' נצבים קודם ר"ה. ובשר"ה יום ב' או ג' מחלקין נצבים וילך וקורין וילך בין ר"ה לי"ה והאזינו בין יוה"כ לסוכות וסי' פת ב"ג המלך פת שיחלקו נצבים וילך נשב"ג יום ב' או ג' ר"ה שהוא המלך. והטעמים לכל זה עיין בפנים שה"ה האריך: ד פ' האזינו מחלקין ההפסקות הזי"ו ל"ך והז' משלים הסדר וגם במנחה בשבת וביום ב' וה ההפסקות הזי"ו ומי שבמנחה וב' וה' שינה אין גוערין בו ה נהגו שחכם הקהל קורא השירה ועשרת הדברות והתוכחות ויש נוהגים שהתוכחות אינו קורח החם וכשעולה קורא תוכחות הש"ץ אומר קודם מוסר ה' ברי אל תמאס כו': ו אין מפסיקין בקללות ע"ל סי' ז' סעיף י"ב. וכן